אם אתם לא עכברי כדורסל, קרוב לוודאי שמעולם לא שמעתם את השם של מיכאל מושיאשוילי. הוא נחשב להבטחה בגילי הנוער כאשר שיחק במכבי ת"א, וכבר בגיל 16 עזב למחלקת הנוער היוקרתית של גראן קנריה בספרד. אלא שהקריירה שלו כשחקן לא המריאה, והוא החליט לפרוש ממשחק פעיל ועבר לגור בלוס אנג'לס.
בראיון ל"ישראל היום" הוא מספר: "אחרי שבע שנים שבהן התעסקתי בדברים אחרים, חזרתי לכדורסל והתחלתי להעביר אימונים אישיים יחד עם דש לטיקס, שהוא מאמן אישי בכיר בקליפורניה והפך למנטור שלי. דרכו יצא לי לעבוד בין היתר עם שחקנים כמו ראיין טוראל ואלפונזו מקיני (שחקן NBA בעבר - נ"ד), והבנתי שלהיות מאמן כדורסל זה הייעוד שלי".
מה גרם לך לחזור לכדורסל אחרי כל כך הרבה שנים?
"האהבה שלי למשחק. כשחקן הרגשתי שלא מימשתי את הפוטנציאל שלי. בארה"ב היה לי החלום לחזור לשחק, אבל ידעתי שזה לא ריאלי בגלל הגיל והרמה. ניסיתי כל עבודה אפשרית, אבל הכדורסל תמיד היה בראש.
"בגיל 24 פגשתי את דש לטיקס ואת פיל הנדי, שהיה אז עוזר מאמן בטורונטו ראפטורס, התחלתי לעבוד איתם כמאמן אישי והכרתי דרכם הרבה שחקנים בכירים כמו דווין בוקר וכריס פול".
בישראל מדברים הרבה על ראיין טוראל, איך זה לעבוד איתו?
"ראיין אדם חרוץ, מיוחד ושקט שאוהב לעבוד קשה. אם הוא לא היה נפצע, הוא כבר מזמן היה ב־NBA. הוא משחק מדהים בליגת הפיתוח, ואני מקווה שהוא ימשיך לייצג את העם היהודי בכבוד".
מה המטרות האישיות שלך בכדורסל ובאימון? איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?
"אריק ספלוסטרה, המאמן של מיאמי היט, הגיע לארה"ב מהפיליפינים, והתחיל כמוני כמאמן וידיאו. הוא אחד המודלים שלי לחיקוי, והחלום שלי הוא להגיע לאמן ב־NBA כפי שהוא עשה. מובן שאשמח גם לאמן באירופה או בישראל".
לברון ואני
לפני שלושה חודשים קריירת האימון של מושיאשוילי קיבלה תפנית משמעותית כשהצטרף לתיכון היוקרתי סיירה קניון, שנחשב לאחד הבכירים בארה"ב בפיתוח שחקנים. בבית הספר מתאמנים שחקנים מוכשרים שנחשבים להבטחות כדורסל גדולות באמריקה, וביניהם ברוני וברייס ג'יימס, הבנים של לברון, בנו של סקוטי פיפן, ועוד.
איך הגעת לסיירה קניון?
"החלום שלי תמיד היה להגיע למקום הכי טוב בארה"ב בתיכונים. הרבה פקפקו ואמרו שאין לי סיכוי, אבל האמנתי בדרך שלי. יום אחד נסעתי לבית ספר והתקשרתי למזכירות, ביקשתי לדבר עם הספורט דירקטור, ולהפתעתי המזכירה נתנה לי לדבר איתו. אחרי כמה דקות של שיחה נכנסתי איתו לסיור במתקנים שלהם ולהיכרות ראשונית".
"התרגשתי מאוד, ידעתי שאעשה הכל כדי להתקבל. זה היה החלום שלי. הוא התרשם ממני לטובה, ואמר לי שישמח שאגיע לראיון עבודה לקראת תחילת העונה הבאה. שמרנו על קשר - וזה קרה".
איך היה האימון הראשון?
"חשבתי שאני מגיע לראיון עבודה ולפגישה, אבל שלחו אותי מייד להעביר אימון אישי של 12 דקות עם הבנים של לברון והבן של פיפן. קצת נלחצתי, וברוני (בנו הגדול של לברון - נ"ד) זיהה את זה ישר. הוא בא אלי ואמר לי 'יש לך את זה אחי'. מאותו הרגע, אלה היו שלוש הדקות הכי טובות בחיי, האנרגיות היו בשמיים, והראיתי להם מה אני יודע לעשות הכי טוב. פתאום קלטתי שאני מאמן שחקנים שהייתי רגיל לראות בטלוויזיה".
"בסוף האימון ניגשו אלי ואמרו לי שהתרשמו ממני לטובה. שמחתי וידעתי שאני בפנים. המשכתי לשבועיים של התרשמות, ואחר כך שיבצו אותי לעבוד כסקאוטר, מאמן פיתוח שחקנים ועורך וידיאו, וחתמתי על חוזה לשנתיים וחצי".
איך נראית השגרה בתיכון?
"התיכון הזה משקיע בספורט בצורה בלתי רגילה. מתאמנים כל יום שלוש שעות, לא כולל חדר כושר. סיירה קניון הוא בית ספר מאוד יוקרתי, לומדים בו המון ילדים של מפורסמים כמו קים קרדשיאן, קווין הארט, כריס בראון, כריס פול ודוויין ווייד, ככה שהכל ברמה הכי גבוהה ומקצוענית".
עד כמה לברון מעורב בקריירה של ילדיו?
"מאוד מעורב. לא מזמן היה לנו משחק ראווה של הורים וילדים, והוא הגיע. מטורף לראות אותו מקרוב וללחוץ לו את היד. הוא נתן לי כבוד וקרא לי 'Coach' - זה דבר שאף פעם לא אשכח".
