משבר אנרגיה: ההפסד לפרטיזן בלגרד הוכיח שלמכבי תל אביב חסר מנהיג
אחרי מחצית ראשונה טובה בסרביה, הבעיות ההגנתיות נחשפו שוב והצהובים שילמו ביוקר • עם שלושה זרים מיותרים בסגל, וללא דמות כריזמטית על הקווים או על הפרקט - מכבי מגיעה לשבוע קריטי כאשר הליבה שלה לא מספיק טובה

מה עשיתם בשבוע האחרון? בחסות פגרת הנבחרות ניתנו למכבי תל אביב שבעה ימי אימונים רצופים ללא משחק, נסיעה או כל הטרדה אחרת. רק שחקנים משניים נעדרו מהמשחק בבלגרד, וזו היתה מתנה אמיתית באמצע לוח המשחקים האינטנסיבי של היורוליג, כדי להיערך מחדש, לעשות התאמות, לחדד הוראות ולהעמיק ולדייק טקטיקות. ובמחצית הראשונה נראה היה שמכבי אכן השתמשה היטב בתקופה ההפוגה.
חמישיה חדשה: החמישיה הנרפית עם שני הגבוהים והולינס החזירה ציוד. אל ברודווין ופוית'רס, הצטרפו היליארד וסורקין שפתרו בהתאמה את שתי הבעיות העיקריות של מכבי: קליעה מרחוק, וחוכמה בעמדה 4. היליארד קלעי אבסולוטי וייתכן שפציעתו המוקדמת בעונה שיבשה הרבה מהתכניות של קטש. החשיבות של קלע כזה היא עצומה, כי הוא מייצר סביבו משחק מסירות שמחפש אותו, מעניש את ההגנה שעוזרת ממנו, ויכול לייצר לבד מומנטום בשתי זריקות טובות.
סורקין ממשיך להתקדם ומכניס חוכמת משחק וגיוון לעמדה 4 השוממת של מכבי. הפעם הוא הוסיף גם אסיסטים יפים, העברת כובד המשחק מצד לצד, ואפילו קליעה מדויקת מאיזור הפוסט. כשלא יפחד לזרוק ולקלוע משלוש, יהיה למכבי נכס אירופאי בעמדה הזו. וכך פוית'רס שוחרר מאימת הצורך להחליט ולמסור, התרכז באיזור הטבעת ושם הוא מצוין.
ניכר שהיתה גם עבודה על כושר גופני (יפה רגב) שהביאה בפתיחה למשחק ריצה, לחץ בהגנה, חטיפות ומתפרצות. 5 השלשות הראשונות נכנסו הרבה בגלל הרעננות, הראש הנקי, והרגליים החזקות ממנוחה משולבת באימונים מדויקים.
בחסות כל אלה ירדה מכבי להפסקה אחרי המחצית ההתקפית הטובה ביותר שלה העונה, עם 8-14 לשלוש, 60% מטווח שתי נקודות, יחס מצוין של אסיסטים ואיבודים (12-5) ואפילו שליטה בריבאונד מתחת לסל שלה. זה נראה טוב. זה נראה מבטיח. ואז נגמרה הפגרה והתחיל המשחק האמיתי.
Some of our best plays in the 1st half in Belgrade@The_Fourth_Wade @DHilliard6X @AlexTheGreat22 @ pic.twitter.com/LDKFn3eJrE
— Maccabi Tel Aviv BC (@MaccabitlvBC) November 18, 2022
הגנה היא שם המשחק הבעיה שניכרת במכבי היא שרוב העבודה והאימונים מושקעים בתיאום ההתקפה. שם נעשה מירב המאמץ, וזוהי גם הפילוסופיה של קטש, שמבקש לקלוע ולשלוט במשחק דרך ההתקפה - ולגבי ההגנה נסתדר, נעשה התאמות, הרי גם ככה הרוב תלוי במוטיבציה והאנרגיה של השחקנים. אז זה נכון, אבל המחצית השנייה הוכיחה שלמכבי חסרה אנרגיה, חסר ריכוז הגנתי, וחסרה מנהיגות ברגעי משבר. וגם ברמה הטקטית, חסרים לה התיאומים הקטנים והמדויקים שעוצרים סלים גדולים.
חלק גדול מעבודת ההגנה היא "הגנת השניות האחרונות". היכולת להישאר מרוכז ולעשות את ההחלטה הנכונה בהגנה בשניות האחרונות לפני הבאזר של שעון הזריקות. האם ללחוץ או ללכת אחורה, האם לעשות דאבל אפ או להישאר עם השחקן שלי? האם לעזור על חדירה ולפתוח את השלשה? אלה צריכות להיות החלטות קבוצתיות, וגם ספציפיות לפי שחקני היריבה.
ההגנה במחצית השנייה היתה אקראית ונגררת אחרי היריב, לא יזמה שינוי, ולא התקיפה את נקודות החוזק של פרטיזן. וכך נגסו הסרבים ביתרון כל הרבע השלישי, כשהגנת מכבי מאפשרת לדאנטה אקסום המוכשר מאוד לקלוע ללא הפרעה בחדירות פשוטות לסל. חלק גדול מ"ריכוז עד הסוף" הוא השגת ריבאונד ההגנה. עשית חילוף, קיבלת חדירה, כשהכדור באוויר חייבים לשמור על ריכוז מוחלט ולהשיג את הריבאונד. אבל לסור המאיים, פירק את הסל בחצי השני והכניס ייאוש לעיניים של פוית'רס וסורקין, שלא יכלו לאנרגיות שלו.
שר האנרגיה
ולגבי האנרגיה? למרות צ'אלנג' מוצלח ראשון של קטש העונה, זו היתה בעצם נקודת התפנית לרעה. במקום סל של הסרבים, הצ'אלנג' הביא לכדור ביניים באמצע המגרש. סיבוב של 5 נקודות לטובת מכבי. אבל זה כבר הדליק את הקהל העצום עד הסוף, ולמרות השיפוט המאוד לא ביתי (שמכבי תקנה בכל משחק חוץ) מכבי קרסה ברמת העוצמות שהביא הקהל, אולי היחיד החזק יותר מאשר ביד אליהו.
מנהיגות יוצקת אנרגיה, ולפרטיזן יש מוטיבטור מטורף על הקווים ששחקנים מתאבדים בשבילו. אז קטש אינו כזה, אבל גם חסר לו על המגרש דמות כריזמטית כמו זאק לידיי או אפילו ים מדר, שתדליק את השחקנים. המנהיגים של מכבי הם הפכים. בראון מופנם, לא מדבר ולא מנהיג אמיתי, ובולדווין מוחצן ואגרסיבי אבל גם הוא לא מנהיג. שניהם טובים בכדורסל אבל לא במנהיגות. אם החצי הראשון בכל משחק תלוי יותר בהכנה של המאמן, החצי השני כבר שייך לשחקנים, או לפחות בשינוי שיביא המאמן, אבל זה לא בא. הליבה של מכבי כרגע פשוט לא מספיק טובה.
סגל עמוק ובינוני
אחרי שניקולה וויצ'יץ' הודיע על פרישתו, מיהרו לחפש את ההחתמות הגרועות שלו. ואכן היו כאלה. אבל גם שחרורים חפוזים הם שגיאות. מתיאס לסור היה כאן רק לפני שנה, הפגין יכולת מרהיבה, התחבר לקבוצה, וניכר היה שהוא גניבה אמיתית. אבל וויצ'יץ' שחרר אותו כדי לשמור מקום לחניכו האישי אנטה ז'יז'יץ', שחזר אמנם מצוין מהפציעה, אבל גם בשיאו לא נתן למכבי את מה שהיה יכול לסור להעניק מתחת לסל.
גם זאק לידיי עבר מתחת לעיניים של מכבי ששיחק בגלבוע. מסוג השחקנים שאינם מבריקים אבל יעילים ומצדיקים את משכורתם הנמוכה, והרי מכבי בתקציבה הבינוני תלויה לחלוטין בגניבות כאלה.
כבר עכשיו ניכר שיש שלושה זרים מיותרים בסגל עמוס הזרים של מכבי. את מה שנותנים אדאמס, מרטין והולינס יכולים בשקט לתת ג'ון די, סורקין, ג'ייק כהן ורפי מנקו. באופן פרדוקסלי, זו כנראה היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבמשחק נגד קבוצה אקס יגוסלבית, מכבי נתנה יותר דקות לשחקנים מקומיים מאשר היריב. ועדיין המשחק של מכבי יהיה טוב יותר ברוטציה קצרה יותר וישראלית יותר.
שבוע קריטי
מסתבר שההגרלה הנוחה של מכבי אכן הכניסה ביטחון וניצחונות מוקדמים, אבל עכשיו הצהובים כבר במאזן 4:4, עם שלושה הפסדים רצופים, ועדיין בלי ניצחון חוץ. מכיב נכנסת לשבוע של 4 משחקים ב-8 ימים, וכולם חשובים לה.
בולדווין ובראון שיחקו 34 דקות כל אחד, והטריות ברגליים תהפוך לחומצת חלב סמיכה שיהיה קשה לשחרר בשבוע כזה. לספסל תהיה משמעות קריטית, ואחרי השבוע הזה מכבי תבין את מקומה באופן ברור יותר. בינתיים, היא תחפש מקורות אנרגיה חדשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו