ממשיכים כאילו כלום: למה אף אחד לא מדבר על כישלון נבחרת ישראל?

לפני חודשיים סיימה נבחרת ישראל בכישלון גדול את קמפיין אליפות אירופה, לאחר שלא הצליחה להעפיל משלב הבתים. השבוע היא שוב מתכנסת, להמשך מוקדמות אליפות עולם.

בין לבין, אף אחד מראשי האיגוד והנבחרת לא נתן דין וחשבון על מה שהיה בפראג. לא דובר על מסקנות, אף אחד לא לקח אחריות, וגם לא דובר על העתיד. זה נראה ששוכחים כאן מהר מדי, וממשיכים לקמפיין הבא כאילו כלום לא קרה.

טורניר היורובאסקט האחרון היה אי־עמידה מובהקת בציפיות. עוד לפני שינויים פרסונליים, היה צריך להתבצע כאן ניתוח פומבי של מה שקרה. יכול להיות שהיו דיונים והסקת מסקנות בדלתיים סגורות, אבל הציבור לא יודע מהן. מדובר בנבחרת לאומית ובגוף ציבורי, ולכן, בשונה ממועדון פרטי, דין וחשבון הוא חובה ולא אפשרות. תחשבו רק איך היו מדבררים את זה אילו היה כאן הישג גדול.

הפודקאסט של פיני

אני לא מדבר ולא מחשיב יוזמות אישיות - למשל, כמו זו של המנהל המקצועי של האיגוד, פיני גרשון, שהתראיין בפודקאסט פרטי ושפך אור על מה שקרה מאחורי הקלעים. לא כך מנהלים דין ודברים בפני הציבור. אגב, באותו פודקאסט גרשון הודיע שהוא סיים את דרכו בנבחרת הבוגרת.

האיגוד לא הודיע על כך דבר, כמו שלא הודיע בזמנו על השינוי שהפך את פיני לחלק מהנבחרת הבוגרת. למעשה, הצופים גילו זאת כאשר ראו אותו פתאום על מסך הטלוויזיה יושב על הספסל.

ויש את המאמן גיא גודס. גם הוא החליט שהוא לא מדבר אחרי הכישלון ביורובאסקט, וקולו לא נשמע בכל הקשור לסיכום האליפות והסקת המסקנות ממנה. אם לא יקרה נס והוא יצליח להעפיל לאליפות העולם, ברור לכולם שהוא יסיים את דרכו בעוד כמה חודשים עם תום חוזהו כמאמן.

כרגע, הוא במעמד מוזר. כולם, כולל השחקנים, יודעים שהוא יסיים את תפקידו בסוף הקמפיין, וזה בוודאי לא מצב בריא לנבחרת. מאמן אחר היה צריך לעמוד על הקווים כבר מהמשחק הקרוב, תוך ראייה מקצועית בריאה לטווח הרחוק.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

איגוד הכדורסל עשה עבודה מעולה בשנים האחרונות בנבחרות הצעירות. רואים תהליך, עבודה והשקעה שהביאה תוצאות בהתאם. מצד שני, הטיפול של האיגוד בכישלון הנבחרת הבוגרת נראה בינתיים כמו ההפך הגמור.