חבר חדש במחלקת השיקום

הרבה נכתב על הבעיות שבבניית הסגל של הפועל ירושלים העונה. על כך שקרטיס ג'רלס וג'רום דייסון דומים מדי ואנוכיים מדי, על כך שהגבוהים רכים מדי, שהצבע פרוץ מדי, שהריבאונד חלש מדי, ושהסגל הישראלי דליל מדי. בעיות לא חסר.

אבל ככל שהעונה מתקדמת, גם בירושלים מבינים שהבעיה המרכזית היא לא במי שיש, אלא במי שאין. טוני גפני, זוכרים? הפורוורד של ירושלים בשנתיים האחרונות הוא אחד השחקנים הכי אנדרייטדים שהיו בישראל, ולמרות החיבור המיוחד עם הקהל האדום, ולמרות המחויבות, למרות העבודה הקשה והערך המוסף שהוא נתן לאדומים בשנתיים האלו – אפילו הוא לא שרד את הגירוש הגדול של הזרים מהעונה שעברה.

נקפוץ קדימה לינואר 2017, והפועל ירושלים כבר חצי עונה מחפשת את הטוני גפני החדש. דיז'ון תומפסון שתמיד היה מגן משובח וחכם, בא, הרשים והלך כי העדיף חוזה מובטח לשנה וחצי על פני החוזה הכמעט שעתי שהיה לו בירושלים.

טוני גפני. בבירה מצאו רק חצאי תחליפים // צילום: אלן שיבר

עכשיו ירושלים שולפת מהנפתלין את בריאן רנדל. נתחיל מהסוף ונציין שרנדל בריא הוא שחקן טוב יותר מגפני וגם מתומפסון. נחזור להתחלה ונדגיש שאת צירוף המילים "רנדל" ו"בריא" אפילו גוגל לא מכיר. נקפוץ לאמצע ונזכיר שרנדל לא שיחק במסגרת קבוצתית מאז 6 ביוני 2016. זה 230 ימים בלי כדורסל. רנדל ירגיש בנוח ליד מאליק היירסטון, עוד משתתף בתוכנית השיקום הירושלמית למען שחקנים חלודים שלא שיחקו כדורסל חצי שנה ומעלה.

בגרסתו הנוכחית, רנדל אמור להיות רול פלייר שולי ולתת 10-15 דקות באירופה עם קצת הגנה וריבאונד. אבל זה מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה: אם בירושלים מחפשים כבר כמעט מתחילת העונה פורוורד אתלטי, חכם, מגן טוב ופועל שחור שיעשה את העבודה וידביק טוב יותר את החלקים – למה מיהרו להיפטר מגפני?

מתפללים לשלום הישראלים

הפועל ירושלים בעידן אורי אלון בונה את עצמה בכל שנה תוך כדי תנועה. ברוב המקרים, השינויים האלו היו פגיעות בינגו: ברייסי רייט, טאי מקי, דיון תומפסון, איליי הולמן – כולם הצטרפו במהלך העונה ועשו אימפקט מיידי וחיובי. אבל העונה זה מרגיש כמו פלסטר ועוד פלסטר ועוד פלסטר על פצע ששמו טרנס קינסי, ההוא שהיה אמור להיות המניה הכי בטוחה בסגל והועדף על פני אחד בשם וויל קלייבורן.

כל רכבת הזרים הזאת באה כשברקע יש בבירה את הסגל הישראלי הדליל ביותר בתולדות המועדון. בריאן רנדל הוא הזר התשיעי של ירושלים העונה, והאיזון הבא בסגל חייב להיות בגזרת הישראלים, שמונה שלושה ישראלים בלבד ומתאזרח שממעט לשחק. אבל באמצע העונה ירושלים כבר לא תביא ישראלי מוביל, בטח לא כזה שסימונה פיאניג'אני ירגיש שהוא יכול לסמוך עליו. כל שנותר לאנשים מהבירה זה להתפלל שבר טימור, ליאור אליהו או יותם הלפרין לא ייפצעו עד סוף העונה, כי לפחות בליגה, העבודה הזרה לא מספיקה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות