קריירה גדולה לצד פספוסים: גל מקל הוא מודל לחיקוי לכל כדורסלן

קפטן נבחרת ישראל שפורש בגיל 34, הוא סמל למקצוענות, עבודה קשה וגישה נכונה • עם רזומה ב-NBA ובאירופה, שתי אליפויות בישראל לא במכבי תל אביב ולמעלה מעשור במדים הלאומיים - יש כל כך הרבה מה ללמוד מאחד הרכזים הגדולים שהיו פה

גל מקל באליפות אירופה האחרונה. סמל אמיתי, צילום: EPA

כל ילד שרוצה ללמוד איך להפוך לשחקן כדורסל צריך לקחת קורס אצל גל מקל. הוא ילמד רבות על מקצוענות, עבודה קשה, הצבת יעדים גבוהים, מוטיבציה, גישה נכונה, התמסרות למשחק ואורח חיים מושלם לספורטאי. אם מקל ייצא למסע הרצאות על הדרך שלו, על איך בונים קריירה ואיך מוציאים מעצמך את הכי טוב, זה יכול להיט. הרכז הפורש הוא פשוט מודל.

מקל מסיים בגיל 34 קריירה גדולה של אחד מגדולי הרכזים שהיו כאן ושום דבר שהגיע אליו לא היה מובן מאליו. המנוע שלו היה מוטיבציה בלתי נגמרת. מהמוטיבציה הזו עוד ראינו בקיץ האחרון כשהבחור התעקש והצליח להיות בסגל הנבחרת לאליפות אירופה למרות שהוא לא ילד ולמרות שלא שיחק לפני כן תקופה ארוכה.

שימו לב לאן הוא הגיע: שתי אליפויות בישראל מחוץ למכבי תל אביב, הגעה ל-NBA למרות שלא נבחר בדראפט, שיחק בשתי קבוצות יורוליג שהן לא מכבי תל אביב, שיחק בשלוש קבוצות בליגה הספרדית - החזקה באירופה, שיחק פעמיים בליגה האיטלקית, היה קפטן נבחרת ישראל, שיחק במדים הלאומיים למעלה מעשור והשתתף בחמש אליפויות אירופה.

גל מקל במדי נבחרת ישראל ב-2010. למעלה מעשור לובש כחול-לבן, צילום: אלן שיבר

מי זה מקל למדנו מהר מאוד. בגיל 21 הוא התחיל את עונת 2009/10 במכבי תל אביב. כשהבין את מעמדו הוא לא היסס, דרש להשתחרר כדי לשחק, עבר לגלבוע/גליל ובתום אותה עונה זכה באליפות על חשבון הצהובים.

מי זה מקל ראינו גם בסיפור ההגעה לליגה הטובה בעולם. אצל עמרי כספי ודני אבדיה ידענו מהר מאוד שיהיו שחקני NBA. אצל מקל זה רחוק מלהיות מובן מאליו. בלי להיבחר בדראפט ועם השקעה אדירה ועבודה נכונה הוא כבש את הפסגה הזו. קוראים לזה התמקדות במטרה ואופי. הוא היה דוגמה למקסום יכולות והשיג יותר מסך כל הכישרון שלו. בלא מעט מובנים היה מקל פורץ דרך.

מקל במדי דאלאס. הישראלי השני ב-NBA, צילום: AP

למרות זאת בדרך היו גם פספוסים. חלקם לא תלויים בו, חלקם כן. דוגמה ראשונה: המסירות שלו לנבחרת לא ידעה קץ, גם עם פציעות וגם עם קשיים הוא תמיד היה שם ועשה בה קריירה יפה שאותה סיים כקפטן. מצד שני, הפספוס היה כשלא הגיע עם הנבחרת להישג גדול ממש באליפויות אירופה וגם לא הגיע לטורנירים הכי גדולים - אליפות עולם ואולימפיאדה.

ברמת הקבוצות הפספוס הגדול שלו, שלא היה לו בית. מקל היה עם מקל הנדודים כל הקריירה. בכל עונה כמעט עבר ממקום למקום. אם היה מצליח להתיישב במקום אחד זה היה עוד משדרג את הישגיו.

זה גרם לכך שסיים קריירה בלי שהוא מזוהה עם קבוצה. זה יכל לקרות במכבי, וכאן מגיע פספוס שהוא לא רק שלו. מקל שיחק בנוער של הקבוצה הצהובה, והיא גם היתה קבוצתו הראשונה כשחקן מקצועני. משום מה הקשר שהיה אמור קלאסי לא עלה ופרח.

מקל. דווקא במכבי תל אביב זה פחות הלך, צילום: לירון מולדובן
israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

פעמיים הוא לא התקבל שם בזרועות פתוחות, כלומר עם החלטה מערכתית לתת לו להוביל. פעם כי היה צעיר ובפעם השניה כי לא היה קונצנזוס על הגעתו. עם הדיבור שקיים תמיד על הישראלים במכבי, על חיפוש סמלים מקומיים אפשר לומר שמקל יכל להיות אחד כזה ולספק בחזרה מעבר לכדורסל, מנהיגות ודוגמה אישית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר