1. תחושות מעורבות בהפועל חולון. מצד אחד זה היה קרוב - לקראת הסיום ראו בחולון את הגמר ביום ראשון. מצד שני, ישנה גאווה על המסע הגדול שעשתה הקבוצה העונה, על הישג השיא ולא פחות מזה גאווה - על 1,000 האוהדים שהביאה הקבוצה לבילבאו.
זה כל הסיפור של ההפסד אתמול (שישי) בחצי הגמר מול טנריפה. חולון מקווה להמשיך להיבנות מהעונה הזו, שהייתה החמישית שלה במפעל. מגמת ההתקדמות שלה ממשיכה מעונה לעונה. היא בונה מסורת. בעונה שעברה הייתה בין שמונה הגדולות, העונה בין ארבע הגדולות. הכיוון חיובי.
המאמן גיא גודס אמר בסיום: "אני רואה את שני הצדדים. מאוכזבים מההפסד, אבל גאים מאוד בדרך. אני מאוד גאה במועדון, בשחקנים ובאוהדים. לא מובן מאליו להביא לכאן 1,000 אוהדים. אני מסתכל על חצי הכוס המלאה למרות האכזבה. אנחנו בונים מסורת מנצחת".
גודס הצביע על אלמנט חשוב שהיה לטובת הספרדים: "אנחנו פעם ראשונה במעמד. יש הרבה שחקנים שהתנסו בזה בפעם הראשונה. הניסיון שלהם עבד. עשינו היסטוריה העונה. אנחנו הראשונים שהגיעו לפיינל פור ליגת האלופות. עשינו עבודה גדולה בדרך.
רפי מנקו, מהמצטיינים אתמול: "הדברים הקטנים הכריעו את המשחק. אני גאה בחברים שלי. צריכים להרים את הראש. אנחנו נתחזק מזה".
2. כדי שהמגמה תימשך, על חולון ללמוד כמה דברים מהמשחק אתמול. כמו למשל: להופיע למשחק כקבוצה שמכתיבה אותו. חולון עסקה כל המשחק בהתאמות ליריבה. צ'וס וידורטה מאמן טנריפה, מאמן עם ים של ניסיון שכבר לקח עם הקבוצה את התואר, בטח בסגנון שלו והלך איתו עד הסוף. חולון עסקה כל הזמן בהתאמות.
מסקנה חשובה נוספת: כדי לעלות מדרגה, חולון חייבת שחקן מטרה בצבע. שחקן פנים משמעותי שיחייב את ההגנות לתשומת לב מירבית ויקל על הגארדים. ריבאונדר שיביא למצב שחולון לא תפגר בתחום הזה כמו אתמול.
בעונה שעברה, עם סנטר מהסוג הזה, חולון התבססה על הכדורסל המשוחרר של המאמן דדאס ועל הרבה שלשות. העונה שוב לא היה שחקן כזה וחולון התבססה על הכישרון של הגארדים ועל האופי שלהם. זה לא מספיק. עם מה שהיה לה, חולון עשתה העונה את המקסימום - והגיעה לתקרת היכולות שלה.
ההפסד לטנריפה בחצי הגמר אתמול היה ניראה כמו תסריט של כל העונה של חולון בליגת האלופות. העניין הוא, שמה שעבד לאורך הדרך לא עבד הפעם.
לאורך כל העונה עשתה חולון קאמבקים גדולים במהלך המשחקים. היה ברור וידוע שפתיחה לא טובה ופיגורים גדולים לא מפחידים אותה והיא חוזרת ומנצחת. גם אתמול חולון פתחה רע ופיגרה בדו ספרתי מספר פעמים במהלך המשחק.
כשהסיום התקרב, רפי מנקו הפך את הקערה וחולון עלתה ליתרון. עוד חוזר הניגון? לא הפעם. טנריפה ידעה לחזור מיד ולנצח את המשחק.
אחת הסיבות המרכזיות שחולון לא ידעה הפעם לעשות את המהפך היא היכולת של טיירוס מגי ואדם סמית'. שני סקוררים שכבר הפכו לא מעט משחקים ושני שחקנים שיודעים את העבודה במאני טיים. במשחק הזה היו להם רק תשע נקודות משותפות.
בחולון ירדו עם תחושת החמצה, אבל צריך להסתכל על התמונה הכוללת. טנריפה הייתה עדיפה וניצחה בצדק. היא הובילה כל המשחק מלבד פעם אחת, ברוב הדקות היא שלטה בעניינים וזאת למרות שהקבוצה הספרדית לא היתה בשיאה. טנריפה, קבוצת שלשות מצויינת, קלעה רק ב-27 אחוז, מהקו קלעה רק 62 אחוז ושחקנים מצוינים מעבר לקשת כמו סאשו סאלין וקייל ווילצ'ר סיימו עם שלשה אחת בלבד.
3. מה שכן היה למנצחת זה 16 ריבאונדים בהתקפה ואת תופעת הטבע מרסליניו הוארטאס. גיא פניני בן ה-38 וחצי לא היה הכי מבוגר על הפרקט. הרכז הברזילאי של טנריפה יהיה בן 39 בעוד שלושה שבועות. האיש הזה עשה במגרש עבודת אומנות של רכז בשליטה בקצב, יכולת מסירה, מנהיגות וגם 17 נקודות. לא נתפלא אם הוא יניף את הגביע ביום ראשון בגמר הכל-ספרדי מול מנרסה.
מעבר לכך, שוב הוכח שהקבוצות הספרדיות הן מחסום לישראליות. זו הייתה הפעם השישית בשנים האחרונות שקבוצה ישראלית נכשלת מול קבוצה ספרדית במשחק מכריע או בסדרה מכריעה. בכל התקופה הזו לא קרה פעם אחת דבר הפוך.
בעלייתה לגמר, טנריפה שמה חותמת נוספת על היותה הקבוצה המצליחה של המפעל הזה. זו העונה השישית של ליגת האלופות וזה יהיה הגמר השלישי שלה. אם תזכה, זה יהיה התואר השני שלה.
חולון תתמודד על המקום השלישי מול לודוויסבורג הגרמנית (שהפסידה בחצי הגמר השני למנרסה) כשלניצחון יהיה משמעות כלכלית של זכייה ב-200 אלף יורו. במהלך העונה חולון ניצחה את הקבוצה הגרמנית פעמיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו