מכבי נטולת דרמות, חולון הצליחה לעצבן

מלבד ההעפלה למשחק הגמר על האליפות, נדמה שההישג המשמעותי השני של הפועל חולון הוא שהיא הצליחה, בהתנהלותה המשמעתית והמשפטית, לאחד נגדה את עולם הכדורסל הישראלי שנמצא מחוץ לכיכר קוגל, ולהמאיס את עצמה על חובב הכדורסל הסביר, עד שאפילו אוהדי הפועל ירושלים והפועל ת"א מאחלים לזכייה באליפות של מכבי ת"א. כן, עד כדי כך.

מצב הרוח הרגשי הזה דווקא עבד עבורה לא רע בחצי הגמר. הנרטיב האנדרדוגי, הכאילו מקופח אבל הבאמת פצוע וקצר ברוטציה, הצליח לסחוט אקסטרה מכל אחד שדרך על הפרקט והפיל את ירושלים ההלומה. לגמר היא כבר תופיע עם גלן רייס ג'וניור, שאולי היו כאלו שהתרגשו מהחיבוק הפייסני בינו לבין גיא פניני בסיום חצי הגמר, אבל כדאי לזכור שאין כאן גרם אחד של רומנטיקה, אלא רק תחרותיות חסרת מעצורים ומקובלת בספורט מקצועני.

רייס ג'וניור הוא לא ויליס ריד, שחוזר בסערה למדיסון סקוור גארדן לאחר פציעה, ולא מייקל ג'ורדן, שמשחק עם שפעת וחום, אלא פרחח חסר מעצורים, שהכל נסלח לו בשם הזכייה בצלחת (אם חולון תזכה יטגנו עליה ביצת עין לזכר התקרית עם פניני?).

גלן רייס ג'וניור. הכל ייסלח לו? // צילום: אלן שיבר

מולה תחכה מכבי ת"א, נטולת דרמות לשם שינוי ועם רוח רעננה שנושבת במפרשיה ועונה לשם ג'רמי פארגו. אם דן שמיר פירק לגמרי את המשחק בין הגבוהים של ירושלים, האתגר העומד בפניו הוא המאץ'־אפ ההגנתי בהרכב שכולל את פארגו ונוריס קול, ואם יכול היה עד מחר לשבט את טו הולוואי, כדי שישמור על שניהם, בוודאי היה עושה זאת.

שמיר יצטרך למצוא פתרון הגנתי שיתאים ליכולות של תמיר בלאט, שעשה קפיצת מדרגה אדירה של בגרות וניהול משחק בפלייאוף, אבל מול הסילונים הצהובים יצטרך לעשות מקום לגיבור השקט של חצי הגמר - חנן קולמן, האיש והשלשה שהפילה את חומות ירושלים.

אבל אם לשמיר יש כאב ראש הגנתי, הרי שלנבן ספאחיה יש מיגרנה בתהייה איך הוא מסתדר עם הרכב חולוני שכולל את ג'ורדן המילטון ורייס ג'וניור. אז נכון שהרכב כזה לאורך זמן יכול להפוך לפרק בסדרה "אוז"; אבל במשחק אחד על כל הקופה, כמות הכישרון המזוקק שחולון יכולה לזרוק למגרש פשוט בלתי נתפסת. אלא אם כן דיאנדרה קיין וג'ון דיברתולומיאו, הנשכנים והלא נעימים, יהפכו לגיבורים של יד אליהו, הארנה הירושלמית והדרייב אין האדום.

אלון שם סוף לבכי ולנהי

האגרסיביות, השחצנות והכוחנות שהביא איתו אורי אלון מעולם עסקי ההיי־טק לכדורסל הישראלי היו בדיוק מה שהפועל ירושלים היתה צריכה עם הגעתו.

אלון וחומסקי. שם סוף לבכי ולנהי // צילום: אלן שיבר

לפני הגעתו הקבוצה היתה ממותגת כקורבן של סמי בכר, שרואה בסיוטיה מגשי פיצה. אלון שם סוף לבכי ולנהי. ממנטליות קורבנית הוא הפך את הקבוצה לציידת, דורשת מעצמה תארים, מנסה להשתדרג באירופה ומהווה גורם תחרותי על כל שחקן מקומי בכיר.

ההחתמה של אמארה סטודמאייר היא גולת הכותרת של תקופתו. הוא לא היה נחמד, אבל כשאתה מנצח, כולם נחמדים אליך. את זה ראוי שממשיכי דרכו יזכרו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות