"לא זוכר נבחרת עם כל כך הרבה כישרון"

תומר לוינסון אולי רק בן 18, אבל הערב מול הולנד הוא יתחיל את הקמפיין הלאומי החמישי שלו, והפעם כקפטן נבחרת הנוער, שתעמוד בפני המשימה החשובה שהציבו באיגוד הכדורסל - לחזור לדרג א'.

בראיון ל"ישראל היום" מספר השחקן הצעיר על השנה שעברה עליו בקבוצת אוסייק מהליגה הקרואטית, על הציפיות מהנבחרת ועל החלומות על הליגה ההיא שנמצאת מעבר לים. "אני אוהב לראות את קווין לאב משחק, גם את עומרי כספי, איך שהוא חותך לסל ונע בלי כדור".

ספר קצת על ההחלטה לעבור בקיץ שעבר לקרואטיה.

"לפני שנתיים היתה לי הצעה מפרטיזן בלגרד, אבל הבנתי שאני עדיין לא מוכן מנטלית. במהלך העונה הרגשתי תחושה של פספוס על זה שלא הלכתי. ואז הגיעה ההצעה מאוסייק, שלא נפלה בשום דבר מפרטיזן, למרות שמדובר בשם פחות גדול. הגיעה לי ההזדמנות ואני שמח שלקחתי אותה בשתי ידיים".

איך עברה עליך השנה מבחינה אישית, לא הרגשת קצת בדידות?

"אני לא אשקר, היו רגעים קשים, אבל ידעתי שאעבור אותם ובאמת עברתי אותם בהצלחה. היה לי כיף שם עם השחקנים. יש לי חוזה שם לעוד שנתיים ואני מתכוון להמשיך".

בגיל שלך נערים מתעסקים בדברים אחרים לגמרי, ואתה נמצא שנה לבד בקרואטיה ומתמודד עם לחץ, ציפיות ותקשורת. איך זה?

"יש אנשים בגילנו שמתמודדים בלחץ ועם אחריות גדולה יותר משלנו. חיילים בצבא לפעמים כבר מפקדים בגיל שלנו. ככה אני מסתכל על זה. רמת האחריות שלהם היא לא פחות גדולה משלנו, ואולי אף יותר".

מה איתך והצבא?

"האיגוד אמור לדאוג שאקבל מהצבא את המעמד של 'ספורטאי עילוי', ואני מקווה שהם ייתנו לי את זה כדי שאוכל להמשיך בחוזה. היום קשה יותר לקבל את זה, אבל אני מקווה שאצליח. אמורים להתחשב בזה שכבר יש לי חוזה בחו"ל".

איך יש לך אזרחות סלובקית?

"סבא שלי מצד אמא הוא סלובקי וברגע שהיתה לי אפשרות להוציא דרכון אירופי, אז למה לא. בהמשך הקריירה זה משהו שמאוד יכול לשמש אותי".

מחשבות על העתודה

לפני הכל, לוינסון (2.05 מ') ינסה להשיב את הנבחרת לדרג הבכיר של אירופה. לשם כך תצטרך ישראל לסיים באחד משלושת המקומות הראשונים בטורניר. עוד לפני כן, החבורה של נתי כהן צריכה להשיג את אחד משני המקומות הראשונים בבית ג' (עם צ'כיה, מקדוניה, הולנד, איסלנד ולוקסמבורג) כדי להעפיל לרבע הגמר. "כל אחד מהשחקנים מבין את החשיבות והצורך לתת 100 אחוז מעצמו כדי שהנבחרת תצליח לעמוד במשימה", אומר לוינסון, "אני לא זוכר נבחרת עם כל כך הרבה כישרון".

יכול להיות שתהיה חלק מנבחרת העתודה באליפות אירופה שתיערך בשנה הבאה בישראל. יצא לך לחשוב על זה?

"זה ה־דבר. כרגע כל מה שאני מתייחס אליו זה האליפות במקדוניה, כולנו רוצים לעלות לדרג א'. אבל אחרי שאתה עובר בכל העולם ופתאום האליפות תהיה בארץ זה משהו אחר לגמרי, אני מקווה להיות בנבחרת".

כשרואים שחקן צעיר בערך בגילך, כמו לוקה דונצ'יץ', מגיע להישגים אדירים, מה זה גורם לך לחשוב?

"לוקה דונצ'יץ' יש אחד, זו לא אותה קטגוריה. הוא עושה דברים כאלה שאתה אומר וואו. כיף גדול לראות ילד בן 19 משחק כמו שחקן בן 30. כל אחד צריך לחלום רחוק, בלי קשר לשחקן כזה או אחר, בלי זה אין מה לעבוד".

לכל אחד יש חלום, מה שלך?

"קודם כל, ליהנות מהכדורסל. אחר כך, להגיע הכי רחוק שאני יכול כדי שארגיש שמימשתי את עצמי. איפה שארגיש בנוח, שם אני רוצה להיות".

אן.בי.אי זה מטרה?

"כל ילד חולם להגיע לליגה הזו. צריך להיות ריאליים, אבל ברור שיום־יום באים לעבודה עם סוג של חלום רחוק להגיע לשם. הלוואי שזה יקרה".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות