בראש מורם, בלי לספור את היריבות

זוכרים את הריצות של יוסיין בולט? ספרינט מטורף עם ראש מורם לאורך כל הריצה, ורק במטרים האחרונים מבט קטן הצידה לראות את שאר המתחרים מאחור.

ככה בדיוק צריכה מכבי ת"א להתנהג העונה. לא להסתכל אחורה, לא לחשוב מה הקבוצות האחרות עשו וכמה הן התחזקו. ראש מורם קדימה, ורק מה ואיך אנחנו עושים.

העונה שעברה היתה מופלאה בכל קנה מידה. השנה התחרות תהיה קשה יותר, אבל כשהתחרות גוברת האליפות תהיה מתוקה יותר. אנחנו מאמינים במאמן, יש לנו את חומר השחקנים המקומי הכי טוב בארץ, אבל ההצלחה העונה תלויה בכמה גורמים: מעל הכל בשחקנים, כמה הם ימשיכו להיות רעבים וירצו להשיג עוד ועוד. הרעב הזה הוא מה שהופך ספורטאים מטובים לגדולים. ההצלחה תהיה תלויה כמובן גם במאמן ובזרים החדשים, כי הם אלה שאמורים לשדרג את הקבוצה.

ואחרי הרבה שנים אנחנו פותחים עונה עם אותו מאמן שנה שנייה ברציפות. בתיאוריה ההישארות של איביץ' אמורה להיות משמעותית כי אפשר לייצר עליית מדרגה עם אותו חומר, אבל בפועל אני לא יודע מה יקרה כי כל כך הרבה שנים החלפנו מאמנים, ועדיין בשנים האלה הצלחנו להביא הישגים ותארים - בכל פעם עם מאמן אחר.

ואיך אפשר בלי ההתרגשות מהחזרה לבלומפילד? ייבשו אותנו בנתניה, כמעט גדל כאן דור חדש שלא הכיר את בלומפילד. ומה שמכבי השיגה בכל השנים האלה בלי בית אמיתי זה פשוט לא ייאמן - אליפות, מקום שני, אירופה. קבוצות אחרות היו נשברות, אבל אנחנו חוזרים לבלומפילד מחושלים יותר. אני רק מקווה שהאצטדיון עצמו יפצה על החוויה הקשה שכל אוהדי הכדורגל הולכים לעבור בשנתיים הבאות בהגעה לאצטדיון.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות