עד לפני פחות מחודש, מכבי חיפה הייתה ההצגה הכי טובה בארץ. ואז השחקנים נכנסו לתקופה פחות טובה, תיקו פה, הפסד שם ופתאום בכפר גלים הרגישו בעורף את הנשימות של הפועל ב"ש ומכבי ת"א. אז ההצגה הירוקה חזרה לסמי עופר מול הפועל ת"א והמאמן ברק בכר שינה תפקוד לשחקנים. נטע לביא מאחורי החלוצים, מערך של שלושה חלוצים, הפעם חוסה רודריגס בלם ומשהו על הבמה לא עבד.
זה הרגיש כאילו יוליה שיחקו את רומיאו וההיפך, הורגש שזה לא זה ושוב הירוקים מתקשים. אפילו עומר אצילי התקשה לתת מונולוג ונעלם בתוך הערבוביה. הפועל ת"א שיחקה כניצבת בכל הסיפור הזה. במקום לגנוב את ההצגה היא פשוט נתנה לברק בכר את כל הזמן שבעולם כדי להבין מה לא עובד. בדקה ה-57 נפל האסימון. צ'ארון שרי נכנס במקום לביא מאחורי החלוצים, סאן מנחם לצד שמאל במקום רודריגס.
מהרגע הראשון שהשחקנים חזרו לתפקד. שרי בא לכל כדור וההתקפה חזרה להרגיש בנוח. 4 דקות לקח עד שדין דוד נגח את היתרון (61) של חיפה וצ'ארון שרי המשיך להבריק במבצע אישי גדול בדרך לשני (69). ההצגה הכי טובה חזרה בדקות האלה וכל אחד נתן את שלו.
מנגד, שחקני הפועל ת"א לא היו צריכים אסיפות וידאו כדי להבין איך עוצרים את מכבי חיפה. המשחקים של הירוקים מול עירוני ק"ש, הפועל ירושלים ומכבי נתניה שודרו בחי, הם יכלו לראות שכאשר באים ללחוץ את האלופה, משהו משתבש לה בשטף. במקום זאת, הם חיכו מאחור עד שברק בכר סידר את הדברים.
עכשיו הם ייאלצו לחכות עד הרגע האחרון כדי לראות אם יהיו בפלייאוף העליון. ארבעה הפסדים רצופים מרחיקים את קובי רפואה מהמקום שנראה לו מובטח עד לפני כמה שבועות. מנגד, חיפה עם 4 הפרש מהפועל ב"ש ו-8 ממכבי ת"א. רק שלא יחשבו כמו רפואה שמשהו מובטח להם.
