האנגלים נוהגים לומר שהרעש בגודיסון פארק בזמן משחקים של אברטון שונה מבכל אצטדיון כדורגל אחר בעולם.
שבמקום הצלילים המוכרים של קריאות ושירי עידוד, הסאונד שבוקע שם מהיציעים הוא תמיד כזה של צעקות. שזו האווירה הכללית מהדקה הראשונה ועד לשריקת הסיום. צעקות של עצבים, חוסר הסכמה, זעם והיסטריה, או צעקות של שמחה, אושר, עונג והנאה.
יש האומרים שלפי הצעקות האלה אפשר לדעת בדיוק אם הקהל מאשר את מה שקורה על הדשא או מתנגד לו בתוקף. אז את המבחן הזה, לפחות בינתיים, פרנק למפארד עבר בהצלחה.
אחרי תקופה ארוכה שיושבי הגודיסון פארד צעקו נגד רפא בניטס והכדורגל שהציגו הטופיז תחת המנג'ר הספרדי, בשבת נשמעו מהיציעים קולות רגועים יותר וחיוביים יותר. למפארד ערך את הופעת הבכורה שלו על הקווים של אברטון במשחק הגביע מול ברנטפורד, ועוד לפני שנבעט הכדור הראשון אפשר היה להבין שהאוהדים מרוצים מהשינוי.
במקום האווירה הרעילה והעכורה שהיתה במשחקים האחרונים של בניטס, אקס ליברפול חשוב להזכיר, הפעם נרשמה קבלת פנים חיובית ואופטימית, ולצד הצעקות הרגילות נשמעו גם מחיאות כפיים.
"שיהיה לך בהצלחה, פרנק", נכתב על שלט שהוצב במרומי היציע, וזה לא עניין של מה בכך לאחל למאמן הצלחה במועדון שפיטר חמישה כאלה בשש השנים האחרונות. מבחינת אברטון זה היה הכרחי לשנות את רוח המועדון, והתחושה היא שלמפארד הוא בדיוק מה שהקבוצה צריכה אחרי המנג'ר הספרדי שפוטר.
המשחק עצמו, שהסתיים בניצחון 1:4, רק חיזק את התחושה הזאת. המנג'ר בן ה־43 עלה במערך 3:4:3, שהיה התקפי יותר וחיובי יותר מהסגנון שבו נהג לשחק בניטס, ואברטון נראתה מצוין מהרגע הראשון. למפארד הדגיש באחת ממסיבות העיתונאים הראשונות שהוא מרוצה מהסגל הקיים ומאמין בו, וזה בהחלט ניכר. דומיניק קלברט־לווין הפצוע נעדר, שחקני הרכש דלה עלי ודוני ואן דה בייק לא יכולים היו לשחק כי ייצגו קבוצות אחרות העונה בגביע, ובכל זאת אברטון נראתה מצוין.
האגפים היו פעילים ויעילים עם אנתוני גורדון הצעיר ודמראי גריי, ומסקרן יהיה לראות כיצד תיראה הקבוצה עם השחקנים החדשים ועם קלברט־לווין חזרה בחוד ההתקפה לצד רישרליסון. "למפארד החזיר לנו את האמונה", אמר הקשר אנדרוס טאונסנד לאתר המועדון, "אין לי ספק שהוא ראה את הנתונים שלנו מהעונה הזאת, והבין שאנחנו לא מספיק טובים".
למען האמת, אין צורך בנתונים כדי להבין את זה. אברטון ניצחה רק פעם אחת ב־14 המחזורים האחרונים, ולמרות ההצגה בגביע המטרה המרכזית בעונה הזאת נותרה הישרדות בפרמייר ליג. הטופיז משחקים בליגה הבכירה מ־1955, ומקום 16 בטבלה במרחק ארבע נקודות מהקו האדום מעמיד את הרצף הזה בסכנה. "אני יודע שהמצב קשה ושהתוצאות פגעו בביטחון של השחקנים", אמר המנג'ר ל־beIN, "ולכן אני לא אסחף מניצחון בגביע. יש לנו משחקים מאוד חשובים בהמשך".
כדי לעבור את המשחקים האלה, שמתחילים הערב עם ביקור אצל ניוקאסל המתחדשת לקרב תחתית חשוב מאוד, למפארד סימן לעצמו כמה נקודות מפתח: מקצועית, הוא רוצה שהקבוצה תהיה אמיצה יותר עם הכדור ושתשחק מסודר כפי שעשתה מול ברנטפורד. משמעתית, הוא מקפיד על הכללים הנוקשים שלו, ושלשום קנס שחקן שעצר לקשור שרוכים תוך כדי אימון.
הדבר הכי חשוב מבחינתו הוא עניין הרעש. "סיפרו לי הרבה על האווירה פה", הודה למפארד, "המחויבות שלנו היא להרים את האוהדים. כשאנחנו עושים את זה ויוצרים כאן אווירה טובה - העתיד יכול להיות ורוד מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו