שתי הקבוצות הטובות בליגה נפגשות בטוטו־טרנר למשחק העונה. בסיבוב הראשון קיבלנו משחק ביזארי, שהסתיים בצורה הכי דרמטית שאפשר לדמיין לטובת האורחת מהדרום.
למשחק הערב מגיעות הקבוצות במצב שונה: מכבי חיפה, שחזרה במחזור הקודם למקום הראשון, כבר לא משחקת באירופה, הסגל שלה מלא (אפילו נטע לביא עושה קולות של חזרה לעניינים), היא במצב רוח דורסני ובקצב הבקעות מדהים של 100 שערים בעונה; מנגד, הפועל ב"ש מגיעה אחרי שבוע מאתגר, שבו הפסידה לראשונה העונה מול מכבי ת"א בבלומפילד, גירדה ניצחון בגביע בדקה ה־120 ומראה סימנים של שחיקה אחרי סיבוב ראשון יוצא מן הכלל מבחינת אחוזי ההצלחה והחסינות המנטלית.
השינוי המרכזי שרוני לוי ביצע מייד אחרי פגרת הנבחרות היה המעבר לשלושה בלמים, מערך שכמעט שלא השתמש בו בקריירה ופלרטט איתו בקטנה לפני היציאה לפגרה. המערך הזה שדרג את ב"ש.
בסגל של לוי משחקים ארבעה מששת הבלמים הטובים בליגה ושני מגינים שמצטיינים התקפית, כך שהמערך הזה משרת אותם. נוסף על כך, המאמן לא מעוניין להחזיק כדור ורוצה לשחק על מעברים (ב"ש מחזיקה כדור בממוצע רק 51 אחוז מהזמן, נמוך משמעותית ממכבי חיפה ומכל קבוצה שלקחה אליפות בשנים האחרונות), והמערך הזה הוא קלאסי לצרכיו.
לזכותו של לוי ייאמר שהוא הראה פתיחות, הקשיב לצוות שלו, וזה גרם לב"ש להראות טוב משמעותית עד לשבוע האחרון. יהיה מעניין לראות איך יפתח מול ההתקפה האימתנית של חיפה, איך יקבל את אצילי וחזיזה, שהכניסות שלהם למרכז במחצית השנייה מול מכבי ת"א מוטטו את ההגנה הצהובה (ששיחקה 3:5:2), ואם יעשה שינויים תוך כדי משחק כדי לעשות התאמות ולגרום לבכר לחשוב ולהגיב.
כמו לוי, גם בכר שינה תוך כדי תנועה. בפתיחת העונה עמדו בפניו אתגרים מעניינים, שכרגע נראה שהוא פתר בצורה מצוינת, אולי אפילו יותר מוצלחת ממה שתיאר לעצמו. העזיבה של רוקאביצה, הפציעה של נטע לוי והירידה בכושר של עופרי ארד, אתגרו את הסגל של מכבי חיפה ואת מאמנה, אבל בכר מצא את הפתרונות והקבוצה שלו בדרך לעונה התקפית היסטורית.
בכר ביצע ארבעה מהלכים מבריקים שהפכו את חיפה לקטלנית: הראשון, ההסטה של שון גולדברג לעמדת הבלם לצידו של פלאניץ', שפתרה את הבעיה במרכז ההגנה ושיפרה את הקבוצה בהנעת הכדור וביכולת של הבלמים לשבור לחץ בכדרור. כמו כן, הוא הסיט את רודריגז לעמדת המגן, מהלך שהוסיף שחקן מאוד חכם לקו ה־3 בהגנה, הקו שמתחיל את היציאה להתקפה ושחקן שמוסיף אלמנט של כדור ארוך לתנועות העומק המהירות של דוד ואצילי.
שני המהלכים הנוספים היו ההצבה של מוחמד בעמדה מספר 6, אולי השחקן היחיד בליגה שחוטף כדורים בחצי של היריבה ברמה של נטע לביא ומריאנו באריירו ונתן את המפתחות בחוד לדין דוד, השחקן המתאים להשלים את חזיזה ואצילי בזכות המהירות ותנועות העומק המצוינות שלו.
אני רק יכול לקוות, שבדומה למשחקי העונה האחרונים בין הצהובים לירוקים, גם המשחק הערב יתעלה לרמה גבוהה, יספק דרמה, מתח ושערים ויעשה כבוד לכדורגל שלנו. מאמנים טובים יש, אצטדיון מלא ואווירה מדהימה גם, ועכשיו הבמה של השחקנים. תנו בראש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו