אפשר להגיד על הפועל ב"ש של העונה הרבה דברים. שהיא לא מרשימה, לא מבריקה, רחוקה ביכולת מהקבוצות שזכו באליפות בעשור הקודם ועוד. אבל צריך לציין את העובדות: הקבוצה הנוכחית, היא היחידה בהיסטוריה של המועדון שסיימה סיבוב ליגה שלם ללא הפסד.
אף קבוצה, גם הטובות ביותר שידע במועדון צבירת הנגב, לא השיגה מאזן כזה. הנתון הזה ראוי להערכה, גם, או אולי בעיקר, כי ב"ש לא הקבוצה הכי מוכשרת בליגת העל העונה, אבל היא בהחלטה חזקה ויודעת לנצל את נקודות החוזקה שלה. למשל, המצבים הנייחים. 14 מתוך 21 שערים של המוליכה הגיעו ממצבים נייחים. זה עניין של אימון, אך גם ניצול של יתרונות.
אין הרבה קבוצות שיש להן את רמזי ספורי בכושר שיא. הוא מבשל, כובש, בעיקר כשהכדור עומד. ספורי יודע בדיוק איפה לשים אותו. מול הפועל נוף הגליל, ספורי שם כדור אחד על הראש של מיגל ויטור (28) ופעם אחת הוא כבש בעצמו בבעיטה חופשית מרחוק, שהטעתה את מרינוביץ' (45).
רוני לוי מנצח על החבורה היעילה מב"ש, בדיוק כמו שהוא אוהב. הוא שולח את החניכים שלו לסופר מדי שבוע, והם חוזרים בדיוק עם מה שכתוב ברשימה. לוי מבקש לחם וחלב, ומקבל בדיוק מה שביקש. אין לו רשימות ארוכות בסופר כמו שיש למכבי חיפה, אלא רק את מה שצריך. בליגה שלנו זה מספיק כדי להוליך את הטבלה, וגם, לרשום סיבוב ראשון שלא היה מעולם בקבוצה שלו.
הבעיה היא, גם בסופר, כשכל הזמן קונים את אותו הדבר, בסוף המלאי אוזל מהמדף. עד עכשיו הכל בסדר, אבל צריך לדעת להביא ערך מוסף כדי לקחת אליפות. מנגד, הבקשות של ירון הוכנבוים משחקני נוף הגליל הרבה יותר צנועות. הוא וחבריו בעולה החדשה לא חולמים על נקודות מול ב"ש או מכבי חיפה, רק מול קבוצות ברמה שלהם, ואותן הם יחזרו לפגוש במחזור הבא, אחרי פגרת הגביע.
