איפה הקהל? כרוניקה של כישלון ביורוליג

כשהיורוליג הודיעה בקיץ 2016 על שינוי הפורמט לליגה של 16 קבוצות, המטרה היתה להעלות את רמת החשיפה של המפעל ולתת לאוהדי הקבוצות מפגשים על בסיס שבועי מול שאר הקבוצות הבכירות ביבשת.

ראשי הליגה היו בטוחים שכמות הקהל תגדל, אחוזי הצפייה יעלו, איכות המשחקים תשתדרג, וממילא רמת העניין וההכנסות הכספיות יעלו פלאים. כזכור, החל מעונת 2016/17 מספר הקבוצות הצטמצם מ-24 ל- 16(ולאחר מכן עלה ל-18). כמו כמו כן בוטל שלב הטופ 16, ובמקום זאת הונהגה שיטת ליגה ארוכה בת 30 מחזורים שבסופה שמונה הראשונות עולות לרבע הגמר.

לגבי איכות המשחקים, אין לנו דרך ממשית לקבוע אם אכן הרמה עלתה, אם כי בצורה סובייקטיבית נדמה כי המשחקים מעניינים ואיכותיים, בין השאר בזכות כך שמתב קיימים יותר מפגשים בין קבוצות טובות, מה שהופך את הליגה לאיכותית יותר.

מוסיפה לכך העובדה שפחות קבוצות חלשות מליגות שאינן בכיב רות משתלבות בטורניר. לגבי אחוזי הצפייה באמצעי השידור - נכון לעב כשיו אין לנו נתונים שעוזרים לבדוק את הנושא, אבל בכל הנוגע להכנסות הכספיות, נראה שעד כה שינוי הפורמט לא הועיל. ההחלטה שהתקבלה לאחרונה להחליף את המנכ"ל ג'ורדי ברתומיאו היא ההוכחה הטובה ביותר לכך.

בניגוד לפרמטרים האחרים, דווקא בנוגע לכמות הקהל במגרשים יש נתונים ברורים שמראים כי שינוי הפורמט לא רק שלא עזר, אלא גם גרם להורדת מספרי הצופים באולמות. במחקר שפורסם לאחרונה על ידי הפרופסור הישראלי אלכס קרומר והדוקטורנט שלו אלכסנדרו די מתיה מאוניברסיטת מולדה בנורבגיה, עולה כי בפורמט החדש כמות הקהל במגרשים למשחק ירדה ב-9 אחוזים לעומת משחקי הטופ 16 בפורמט הקודם.

החוקרים בדקו את שלוש העונות האחרונות בפורמט הישן (2013/14,2014/15,2015/16) לעומת שלוש העונות הראשונות בפורמט החדש (2016/17,2017/18,2018/19) וכמו כן כללו במחקר רק קבוצות שהשתתפו ביורוליג לפחות עונה אחת לפני השינוי ועונה אחת לאחריו.

נפלו מהטופ

הנתונים מראים כי אחרי שינוי הפורמט ישנה ירידה בשיעורי התפוסה במגרשים בממוצע בקרב הקבוצות, ב-75 אחוז לפני השינוי ל-70 אחוז אחרי. רק אצל פנרבחצ'ה, חימקי מוסקבה, מלאגה ו

קובנה נרשמה עלייה. במכבי ת"א חלה ירידה קלה של 0.02 אחוז, ובקבוצות אחרות כמו ברצלונה, צסק"א מוסקבה, אולימפיאקוס ובאיירן מינכן נרשמה ירידה חדה יותר.

קרומר ועמיתו בדקו לעומק נתונים רבים כמו ימי המשחקים, אחוזי הניצחונות של הקבוצות השונות, אם ומתי הן הבטיחו את העלייה לרבע הגמר ואת יתרון הביתיות או לחלופין איבדו באופן סופי את הסיכוי להעפיל לשלב הבא. הם שקללו את כל הנתונים בתוך המודל האמפירי, שבדק את כמות הקהל במגרשים.

אחד מהממצאים המרכזיים שעלה הוא שכמות הקהל בפורמט החדש דומה לכמות בשלב הבתים הראשון (העונה הרגילה) בפורמט הקודם. הירידה המשמעותית היא כשב משווים את מספרי הצופים הנוכחיים לעומת שלב הטופ 16 בפורמט הקודם - בחצי הראשון של העונה אחרי השינוי ישנה ירידה מובהקת של כמעט 14 אחוזים לעומת הטופ ,16 ובחצי השני של העונה יש ירידה קלה יותר של 6.3 אחוזים, אך הירידה הזו אינה מובהקת מבחינה סטטיסטית.

נתון מעניין נוסף, שבא לסתור את הטענה שאולי חלה ירידה כללית בהתעניינות בכדורסל באירופה לאורך השנים, הוא שלא היה כל שינוי בכמות הקהל בשלב רבע הגמר. זה מצביע על כך שהירידה לאחר השיב נוי נובעת מאורך הליגה הסדירה ומריבוי המשחקים, שחלקם יכולים להיתפס כלא חשובים.

"הקבוצות מרוויחות"

"המחשבה הטבעית של מנהלי הליגות השונות היא שהגדלת כמות המשחקים בין קבוצות איכותיות תגדיל את הביקוש בקרב האוהדים. זה גם מה שעמד בבסיס הרעיון של הקמת הסופרבליג בכדורגל וקיום משחקי המונדיאל פעם בשנתיים", אומר קרומר ל"ישראל היום".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"תוצאות המחקר שלנו תואמות את התיאוריה הכלכלית שאומרת שההיצע הגדול של פנאי שקיים היום, ביחד עם מגבלת הזמן הפנוי (אחרי הכל יש רק 24 שעות ביממה) ותועלת שולית פוחתת מכל משחק נוסף - כנראה יגרמו לירידה בכמות הקהל במגרשים. יחד עם זאת, מבלי להיכנס להכנסות מהגופים המשדרים, הואיל וכמות המשחקים עלתה ב-25 אחוז וכמות הקהל במגרשים ירדה בפחות מ-10 אחוז למשחק - הרי שקבוצות היורוליג עדיין מרוויחות מהמהלך הזה".