כשמתנהלות שיחות בנוגע לקבוצות הגרועות ביותר ב־NBA, אותן הקבוצות שתמיד מקבלות בחירות גבוהות בדראפט מבלי להציג שיפורים, הפוקוס תמיד נע לארבע הקבוצות הבאות: מינסוטה, סקרמנטו, פילדלפיה וניו אורלינס. כל אחת מסיבות שונות, חוץ מפקטור אחד. המכנה המשותף לכולן הוא שהן מנוהלות בצורה מחפירה שנים על גבי שנים.
למרות הכל, וזה לא דבר חיובי, פילדלפיה הצליחה לבנות קבוצה עם שאיפות לאליפות. סקרמנטו היא הקבוצה עם ההיעדרות הארוכה ביותר מהפלייאוף (15 שנים) ומהגמר (69 שנים), מינסוטה לא מצליחה לפתח שחקנים וניו אורלינס גומרת שחקנים.
זו האשמה קשה, ובכל זאת היא מבוססת על עובדות. בשנת 2016 דווח שהקבוצה שברה את שיא המשחקים שפוספסו לעונה בעקבות פציעות עם 351 חיסורים. בזמנו דווח גם שהקבוצה רשמה 1,500 חיסורים בעשר העונות הקודמות. הם נשארו הקבוצה המובילה בנתון זה במשך חמש שנים, מגמה שגרמה להפסדי משכורות בשווי משוער של 30 מיליון דולר.
בשנת 2019 עלו דיווחים על כך שצוות הכושר של הפליקנס, שבעליה הוא גם הבעלים של קבוצת הפוטבול הסיינטס (לא דבר נדיר), הוא משותף - באופן חריג - לשתי הקבוצות. ברחבי הליגה התייחסו לעניין כמהלך מטעמי חסכנות, שלא לומר קמצנות.
בשנת 2012 מונה לנשיא הקבוצה מיקי לומיס, שתפקד קודם לכן בתור הג'נרל מנג'ר של הניו אורלינס סיינטס. בכך, קבוצת הכדורסל נוהלה על ידי איש של פוטבול. באותה שנה נבחר בבחירה הראשונה שחקן בשם אנתוני דיוויס. במהלך שמונה העונות ששיחק בקבוצה הוא פספס כתוצאה מפציעות 108 משחקים.
לאחר סאגת דיוויס, הפליקנס זכו בבחירה הראשונה שהיא במקרה ברורה לחלוטין: אף קבוצה לא יכלה לחשוב לוותר על הכישרון של זאיון וויליאמסון, שילוב של צ'ארלס בארקלי ושון קמפ, 127 קילו של עוצמה. ההערכה היתה בזמנו שהתנגשות איתו שווה ערך להתנגשות עם ג'יפ במהירות של 16 קמ"ש.
ההתלהבות היתה מוצדקת אך קצרה. עונת הרוקי שלו הסתיימה לאחר 24 משחקים בלבד, וכבר במשחקי קדם־העונה הוא קרע את המיניסקוס. את העונה הנוכחית הוא יפתח במועד שטרם נקבע בעקבות רגל שבורה. בימים האחרונים צצו תמונות של וויליאמסון כבד יותר מהרגיל, ועל פי דיווחים חצה את רף ה־130 ק"ג.
זו סיטואציה מדאיגה, במיוחד כשמדובר בשחקן כל כך ייחודי שאמור להיות הפנים של הליגה בשנים הקרובות. אנחנו עלולים להחמיץ אותו מהסיבה הפשוטה שהוא נבחר לקבוצה שלא מבינה איך לטפל בו פיזית. בפן המקצועי, העונה וויליאמסון יפגוש את המאמן השלישי שלו בשלוש עונות.
קשה לבנות קבוצה כשהראש לא מחובר. יתרה מכך, לקבוצה אין שחקן אחד בעל ותק משמעותי (וטרן), ובמילים אחרות - הקבוצה חסרה הנהגה בחדר ההלבשה. אמנם המאמן החדש היה שחקן בעצמו, אך היעדר דמות אבהית על הספסל הוא בעייתי.
האם זאיון יממש את הפוטנציאל? נראה שלא, לפחות לא בניו אורלינס. יש כמה קבוצות שבעבר היו ידועות כמובילות ברפואת שחקנים, ובראשן הפיניקס סאנס, שבזמנו נטען שהצוות הרפואי שלה הציל את הקריירה של שאקיל אוניל.
כבר עלו דיווחים על חוסר שביעות הרצון של כמה מבני משפחתו של וויליאמסון מהמצב בקבוצה, אך הוא עצמו לא התבטא בעניין.
התחושה היא שאם אנחנו רוצים ליהנות מהיכולות שלו, ואם הוא רוצה להגיע לשיאים שלו, זה לא יקרה בפליקנס. אולי באמת עדיפה לו קבוצה שתדאג לו ולא רק למכירת כרטיסים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו