בדיוק כמו שקורה בכל פעם כששחקן חוזר לקבוצת נעוריו או לקבוצה שבה פרץ 12 שנים אחרי שעזב אותה, גם החזרה של כריסטיאנו רונאלדו למנצ'סטר יונייטד לחצה קודם כל על כפתור הנוסטלגיה.
עבור קבוצה שגם ככה שואפת לשחזר ימי קדם, ומחזיקה על הקווים את כובש השער הכי דרמטי בתולדותיה מהגמר ההוא ב־1999, "השיבה הביתה" של כובש השער ואיש המשחק מגמר ליגת האלופות ב־2008 היא אירוע מכונן מבחינת השדים האדומים. גם היום, בגיל 36 וחצי, הפורטוגלי מסוגל ללחוץ על בלוטות הזיכרון של יונייטד עד כדי כך שרוי קין, ריו פרדיננד ואפילו דייגו פורלאן ישקיעו בציוצי ברכה מרגשים.
בשונה מחזרות נוסטלגיות שכאלה, זאת של רונאלדו לוחצת על הרבה כפתורים אחרים. בחלון ההעברות שסידר כמה מהעסקאות הגדולות שידע הכדורגל האירופי, בזו של הפורטוגלי יש גם המון רגש. אף שהיו דיבורים על מעבר למנצ'סטר סיטי, שום יעד שבו היה בוחר רונאלדו לא היה מצליח לעורר אמוציות כמו האולד טראפורד של מנצ'סטר יונייטד. התקופה שבה שיחק בקבוצה בין 2003 ל־2009 יצרה חיבור שהצליח לשרוד את 12 השנים שחלפו מאז, ומייצרת ציפייה אדירה להמשך.
רונאלדו הפך ביונייטד לכוכב שהוא, הרבה בזכות אלכס פרגוסון, שהיה משמעותי מאוד בכך שהעסקה הזאת יצאה לפועל. הסקוטי הבהיר לרונאלדו שחזרה תעצים את מעמדו במועדון, וגם שחקני העבר - פרדיננד, פטריס אברה ודארן פלטשר - תרמו את חלקם. סולשיאר, ששיחק עם הפורטוגלי וכעת יאמן אותו, הכריז במסיבת עיתונאים שקיים השבוע: "הוא השחקן הגדול בתולדות המועדון".
כפתור נוסף שעליו לוחצת החזרה הזאת הוא זה של הסקרנות. לרוב אין ציפיות גדולות משחקן בן 36 וחצי שחוזר לסיבוב פרידה, אבל ברור לכולם שרונאלדו מגיע לתרום את חלקו ולהיות בורג מרכזי בקבוצה, שכעת רואה את עצמה כמי שמסוגלת לשוב לגדולתה. גולים הוא יכבוש - הוא הרי כבש יותר מ־17 כאלה בעונה מאז 2007, ובכמה מקרים עבר את ה־40 - אך השאלה היא כיצד הוא ישתלב בתוך המרקם ההתקפי של יונייטד.
מה יהיה, למשל, עם מייסון גרינווד, שנראה כמי שמוכן לעשות עוד קפיצה קדימה וכעת ייאלץ לפנות מקום לכוכב הענק שהגיע? והאם ברונו פרננדס יצליח לשתף פעולה עם בן ארצו טוב יותר מאשר עושים השניים בנבחרת? ואיפה ג'יידון סאנצ'ו נכנס בתוך המגוון ההתקפי החדש? ומה יהיה עם אדינסון קבאני? כל אותם שחקנים שהוזכרו כאן צייצו בהתרגשות כשנודע על אודות הצטרפותו של רונאלדו, ויהיה מסקרן לראות כיצד הגעתו תשפיע על כל אחד מהם.
התשובות כבר מוכנות
הנוסטלגיה, הרגש והסקרנות גדולים ומוצדקים - אכן מדובר באחת מההעברות המיוחדות בדור האחרון - אך יש בה גם הרבה סימני שאלה שנוגעים לרונאלדו עצמו. מעבר לגיל - "הוא ב־50% יכולת ממה שהיה לפני 12 שנים", אמר פול מרסון - רונאלדו מגיע אחרי שלוש שנים לא הכי טובות מבחינה אישית וקבוצתית.
הוא אמנם זכה בשתי אליפויות עם יובנטוס, אבל בליגת האלופות (המטרה שלשמה הגיע) לא רשם הצלחות, ונדמה היה שלא הצליח לשפר קבוצה שהיתה טובה יותר לפניו. לפי נתונים סטטיסטיים, הפורטוגלי גם לא עזר במשחק הלחץ ופגע ביובה מבחינה טקטית. למעשה, אפשר להבין מדוע הגברת הזקנה הסכימה לשחרר אותו.
לא בטוח שיונייטד צריכה ברגע זה כובש שערים מדופלם בדמותו, יותר משהיא זקוקה לאיזה קשר מחונן שיעזור לה לפתח התקפות מסודרות, אבל רונאלדו - בטח עבור השדים האדומים - לא נמדד במונחים הרגילים. החזרה שלו לאדום זורקת את יונייטד להצלחות העבר ומעניקה את התחושה שגם העתיד יכול להיות זהה. זה בדיוק מה שנוסטלגיה עושה. זה בדיוק מה שרונאלדו עושה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו