סלבה האהוב
אי אפשר היה שלא לחייך ולצחוק שנמצאים בסביבתו • הדיבורים על הפועל ת"א, המזכרות שהביא לכל פגישה, ועל השידורים שהפכו לחגיגות - רק בגללו • טור פרידה
Your browser doesn’t support HTML5 audio
באחד מארועי החברה הראשונים שהייתי בהם בספורט 1, הגעתי עם אשתי, שההבנה שלה בכדורגל מסתכמת בזה שהכדור עגול והפועל ת"א הם האדומים. בעודנו מסתובבים אנחנו נתקלים בסלבה ברזילאי, שכמובן מקבל אותנו בחיבוק גדול וצחוק מתגלגל. הדבר הראשון שאשתי אמרה לי אחרי ששאלה מי האיש הנחמד הזה, ממש צרוב במוחי: "יש לאיש הזה אנרגיות מדהימות, אי אפשר שלא לחייך ולצחוק שנמצאים בסביבתו".
בכל פעם שהייתי מגיע לאולפני הרצליה לעוד שידור הייתי מקווה להיתקל בו. הרי זה היה ידוע שגם אם יש לו שידור לילה מהברזילראו או שידור יותר מוקדם מהליגה הפורטוגלית, סלבה מגיע 3 שעות לפני השריקה כדי להתכונן ובעיקר לגרום לכל מי שנתקל בו לחייך. תמיד היה מקבל אותי בחיבוק גדול וצחוק ענק, מביא איזה מזכרת מהבית – חולצה, ספר, מגזין ספורט בפורטוגזית, תמונות עם אריק איינשטיין ואלי ישראלי ז"ל, שותה קפה שחור חזק ובעיקר מעלה חיוכים על פניהם של כל מי שנמצא סביבו.
היינו מדברים על הפועל ת"א, על נועם, הנכד המוכשר והאהוב, שעושה את צעדיו הראשונים באדומים ובעיקר שומע ממנו סיפורי כדורגל על נבחרתו הנערצת, ברזיל. בסלבה גם נתקלנו במקרה, אני ונדב יעקובי בשדה התעופה בקאזאן, במונדיאל, באמצע הלילה אחרי ההפסד הכואב לבלגיה. גם אז החיבוק, החיוך והצחוק היו חלק מקבלת הפנים, כי סלבה ידע שכדורגל זה טעם החיים, אבל לצחוק ולשמוח זה החיים עצמם.
שידורי הליגה האירופית בימי חמישי היו חגיגה אך ורק בגללו. מונולוג הפתיחה שלו בו היה אומר שלום לכולם ולא שוכח את אחרון הטכנאים היה אדיר כל פעם מחדש, השפה שלו הדביקה את כולם באולפן, הצעקה פנדל על הכשלה באזור מחצית המגרש, ההתרגשות מכל שחקן ברזילאי שמוסר מדויק ובעיקר הקלילות שעשתה את הכיף בשידורים.
אני מודה, אני בוכה הרבה. כילד בכיתי בהפסדים, כמבוגר אני בוכה כשאני רואה סרט עצוב או אפילו סתם סדרה על רופא אוטיסט. ביום רביעי בלילה שכבתי לבד במיטה ובכיתי בלי הפסקה, בכי של כאב. אני לא איש מאמין, אבל נראה לי שאלוהים רצה את סלבה קרוב אליו בימים כל כך הזויים של קורונה. גם הוא רצה לטעום ממנו, לצחוק, להצחיק ולפזר אהבה. אני בטוח שאריק איינשטיין אהוב ליבו של סלבה יחכה לו למעלה עם חיוך גדול, סלבה יחבק אותו חזק והם ימשיכו מהיכן שהפסיקו והכל עם חיוך גדול.
סלבה, אני כותב את זה ובוכה – לא היו ולא יהיו כמוך. נוח על משכבך בשלום. ביי מאן, אתגעגע אליך מאוד.
אורי אוזן
פרשן בכיר של כדורגל ישראלי ועולמי. שחקן נבחרת ישראל ומכבי חיפה לשעבר. התחיל את דרכו בתקשורת ב-2014 בעיתון "הארץ", ופרשן משחקים גדולים כגון גמר המונדיאל 2022. "שידור המונדיאל ב-2018 היה הכי משמעותי עבורי. זכורים לי גם שידורים של משחקי הנבחרת, ובהם הניצחון 2:4 על אוסטריה בסמי עופר ב-2018. אלו שידורים מרגשים".