בסוף, הכל התנקז לחץ אחד. 70 מטרים מרחק, רוח במהירות שני מטרים לשנייה, 34 מעלות ולחות גבוהה, וחץ אחד. איתי שני, הקשת הישראלי שסיים במקום ה־60 במוקדמות, עמד שם בשמינית גמר המשחקים האולימפיים כשמולו טאנג שין צ'ון מטאיפיי, המדורג 14.
לכל אחד היה חץ אחד לקבוע את עתידו במשחקים, ושין צ'ון עלה ראשון. הוא מתח את הקשת, כיוון למטרה, ושחרר את החץ. התוצאה: 10. בדיוק באמצע. מושלם. אחריו עלה שני, יודע שרק 10 דומה ישאיר אותו בתחרות. הוא מתח את הקשת, על הצג הופיע הדופק - 128 פעימות בדקה - ושחרר. זאת היתה השנייה המותחת ביותר בטוקיו 2020 עד כה, והמאכזבת מכולן. החץ נעצר על 9, איתי שני הודח.
עד לאותו חץ, הקשת בן ה־22 עבר דרך מפותלת וירה אלפי חיצים. בטוקיו, ולפני כן. לענף הגיע בגיל 12, כשנרשם לחוג בגבעתיים בלי שאיפות יוצאות דופן. "זה נראה לי מגניב" סיפר ל"ישראל היום".
חץ רדף חץ, פגיעה רדפה פגיעה, ומפה לשם הבינו כולם שיש פה משהו מיוחד. ב־2015 כבר זכה באליפות ישראל ב־70 מטרים, שנתיים אחר כך זכה גם ב־18 מטרים, והעסק הפך רציני. "הבנתי שאני גרוע בכל ספורט אפשרי מלבד זה", סיפר, והאימונים עלו שלב.
פה צריך להבין, הקשת כבדה. מאוד. לא פשוט להחזיק אותה יציבה ובמקביל למתוח את המיתר, ועל פגיעה במטרה ממרחק 70 מטר אפשר רק לפנטז. "צריך להתאמן על הכל, על שרירי ליבה ובטן, וגם על הורדת דופק בעזרת הדמיות", הסביר שני, "אני למדתי שסיטואציה נראית מלחיצה כשאתה מנסה לעשות משהו שלא עשית. אז יש לזה פתרון פשוט - תעשה את זה אלף פעמים בראש".
לפי הדברים האלה, סביר להניח ששני הריץ לעצמו בראש את המשחקים האולימפיים עשרות אלפי פעמים. אף שסיים את מקצה הדירוג במקום ה־60, הוא הדיח את היפני המדורג 5 ויריב הודי בכיר ממנו, והגיע מלא ביטחון לקרב מול שין צ'ון. ההתחלה לא היתה טובה. בכל מערכה מקבלים הקשתים שלוש יריות, ומי שמשיג יותר נקודות במצטבר זוכה בשתי נקודות. אם יש תיקו, כל קשת מקבל נקודה כשהמטרה היא להגיע ל־6 נקודות. אחרי שלושה סטים מול היריב מטאיפיי, שני היה בפיגור 5:1. הלחץ היה עליו, אבל ספק אם יש בישראל מישהו קר רוח כמותו. הוא ניצח בשתי המערכות הבאות, קבע 5:5, ושלח את ההתמודדות להכרעה בחץ אחד. חץ אכזר.
חץ ללב של הדור הבא
כשהתחרות הסתיימה, גילה שני שמשהו חדש בדיוק מתחיל. סרטון טיקטוק תמים שצילם לעמוד הוועד האולימפי חצה את רף 900,000 הצפיות - וניכר היה שהקשת הישראלי נרגש מהחשיפה שקיבל. בשבוע האחרון הוא מחק את כל הרשתות החברתיות במטרה לנתק את עצמו מכולם, ועכשיו צריך להתחבר ולחבר.
"אני מבין שיש הרבה מאוד אנשים שהתעוררו מוקדם לראות אותי וזה סופר מרגש אותי", הודה שני והוסיף, "כל מי שנחשף לענף זה מבורך. זה אחד הדברים הכי טובים שהיו יכולים לקרות באולימפיאדה - שאנשים מכירים יותר את הענף הזה. אנשים לא יודעים שזה דבר".
וזה דבר. הקשתות הוא ענף ספורט מדהים, מרהיב ומותח, וגם איתי שני הוא דבר. מעבר ליכולות הספורטיביות ולקור הרוח שבזכותו אפילו לא שמע את המטוס שחיבל בראיון הזה, מדובר באדם נחמד, צנוע, נגיש ומגניב בצורה בלתי רגילה. כעת, כשעיני רבים מופנות אליו, יש לקשת הזדמנות להיות הקופידון של הענף הזה. למתוח את המיתר, ולירות חץ ישר לתוך הלב של הדור הבא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו