ביום ראשון קיבלנו את ההוכחה לכך שהופעה אחת מרשימה בטורניר גדול שווה יותר ממאות משחקים בקבוצה במשך שנים. שחקן יכול להיות חלק מהליגה הטובה בעולם, אבל יעבור מתחת לרדאר של חובב כדורגל ממוצע, עד לאותן 90 דקות ביורו שבהן הפך לגיבור לאומי. עם בישול פנטסטי ומשחק נטול טעויות, זהו קלווין פיליפס שפרץ לתודעה בניצחון אנגליה על קרואטיה - וכעת הוא יודע שכל הסבל שעבר בחייו היה שווה.
הילד שגדל בלידס, דקות מאצטדיון אלנד רואד, ראה כבר בגיל צעיר את אביו נכנס לכלא על סחר בסמים ותקיפה. אמו עבדה בשתי עבודות כדי לפרנס אותו ואת אחיו ואחיותיו, וכדי לממן את הצטרפותו לאקדמיית הכדורגל המקומית. תוסיפו לזה אחות נוספת, שנפטרה כמה חודשים לאחר שנולדה - ותקבלו ילד שלקח על עצמו לא מעט והבין שהצלחתו תשנה את העתיד של כל המשפחה.
מי שהחזיקה אותו כל הזמן עם הראש מרוכז בכדורגל היתה סבתו ואל, שהגיעה למשחקים שלו מילדות, ואף הפכה לכוכבת כשתועדה בסרט שעשו עליו ב"אמזון". בפברואר האחרון היא נפטרה, והשאירה את הנכד עם צלקת נוספת, אבל גם עם רצון עז להוכיח גם לה שההשקעה לא היתה לחינם.
דרך הישר
הקשיים שעבר הפכו את פיליפס בן ה־25 לשחקן ולאדם שהוא כיום. על הדשא תראו שחקן אגרסיבי, לוחם, אחד שאפשר לצאת איתו למלחמה, לויאלי לחולצה שהוא לובש. מרסלו ביילסה, מאמנו בלידס, שהצליח לסחוב את הקבוצה חזרה לפרמייר ליג לאחר 16 שנים, לא היה זקוק להרבה זמן כדי להבין מה יש לו ביד, והחיבור ביניהם שדרג את פיליפס בצורה משמעותית - עד לזימון המרגש לנבחרת.
מחוץ למגרש, הוא מתנדב בארגוני צדקה ומנסה לגרום לילדים שגדלו בשכונות פשע לבחור בדרך הישר. "זה חלק מהייעוד שלי בחיים אחרי מה שעברתי", סיפר פיליפס ל"דיילי מירור". אחרי 12 הופעות בלבד במדים הלאומיים, הוא הצליח להפוך לשחקן מוכר בכל היבשת, וכבר מסומן על ידי קבוצות גדולות.
גם בשיח של הרשתות החברתיות הוא כבר מככב. "איזה שחקן פיליפס", כתב קשר נבחרת גרמניה לשעבר מסוט אוזיל, דקות לאחר סיום המשחק מול קרואטיה, בעוד מיכאל באלאק, גם הוא קשר נבחרת גרמניה לשעבר, העלה פוסט שבו כתב "פיליפס" עם תוספת אימוג'י בצורת להבה, כדי להדגיש כמה התרשם.
לקראת הדרבי בין אנגליה לסקוטלנד הערב, בריטניה כולה דרוכה. האחות הקטנה, שהפסידה את משחקה הראשון לצ'כיה, זועמת על הזלזול שהיא זוכה לו מצד הקהל האנגלי, כאשר הקפטן אנדי רוברטסון הגדיל לעשות וביקש יותר כבוד.
במשחקים מהסוג הזה, שמלאים באמוציות ומתיחות היסטורית שהיא הרבה מעבר לכדורגל (ודי להזכיר את המפגש ביניהן ביורו 1996), השחקנים שבדרך כלל חשובים יותר מכל הם דווקא מסוגו של קלווין פיליפס, אלה שלא מתרגשים מלחץ, אלה שמבינים שהדרבי הוא מעל הכל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו