"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם מומנטום ו"יד חמה" קיימים? מדענים קבעו שלא - ואז הגיע הטוויסט

האם לשחקני כדורסל יש סיכוי גבוה יותר לקלוע ככל שקלעו יותר לפני כן? חוקרים ניסו להוכיח שלא – עד שהגיעו חוקרים אחרים וגילו פגם משמעותי בשיטת המחקר

דני אבדיה , AP
נטייה סטטיסטית או הטיה פסיכולוגית? דני אבדיה. צילום: AP

אם יצא לכם לראות משחק כדורסל, כנראה שמעתם לפחות פעם אחת את המשפט “לקבוצה הזאת יש מומנטום”. שלושה סלים ברצף, הקהל בטירוף, המאמן של היריבה מזעיק פסק זמן – ופתאום נדמה שאי אפשר לעצור את הריצה. אבל האם מומנטום באמת קיים, או שזו רק תחושה?

זו שאלה שמעסיקה חוקרי ספורט כבר עשרות שנים. מצד אחד, שחקנים, מאמנים ואוהדים נשבעים שהם מרגישים מתי שחקן “נכנס לזון”. מצד שני, הסטטיסטיקה ניסתה במשך שנים להוכיח שכל הסיפור הזה הוא בעיקר אשליה.

הוא באמת לוהט?

הכול התחיל ב־1985, כששלושה חוקרים, בהם הפסיכולוג הישראלי עמוס טברסקי, פרסמו מחקר שהפך לאחד המפורסמים בתחום. הם בחנו את מה שמכונה “היד החמה” – הרעיון שאחרי כמה קליעות מוצלחות, הסיכוי של שחקן לקלוע שוב עולה. המסקנה שלהם הייתה מפתיעה: גם אם שחקן קלע שלוש זריקות ברצף, הסיכוי שלו לקלוע את הבאה כמעט לא משתנה. מבחינתם, היד החמה הייתה בעיקר אשליה שנובעת מהנטייה האנושית למצוא דפוסים גם כשהם לא באמת קיימים.

המחקר הזה השפיע על עולם הפסיכולוגיה, הכלכלה והספורט במשך כמעט שלושה עשורים. הוא הפך לדוגמה קלאסית לכך שהמוח שלנו אוהב לראות רצפים ולייחס להם משמעות, גם כשהם יכולים להיווצר לגמרי במקרה.

הצטרפו לניוזלטר החדש של מדור הספורט!

כל מה שחשוב לדעת בספורט הישראלי והעולמי, אצלך במייל

אבל אז הגיע הטוויסט.

בשנת 2015 שני סטטיסטיקאים, ג’ושוע מילר ואדם סַנְג’וּרְג’וֹ, חזרו בדיוק לאותו מחקר וגילו בעיה מפתיעה: הם לא טענו שהנתונים היו שגויים, אלא שהדרך שבה נותחו הייתה מוטה מראש.

כדי להבין את הטעות, הם השתמשו דווקא בדוגמה של הטלת מטבע. אם מטילים מטבע באופן הוגן, ברור שהסיכוי לקבל עץ אחרי עץ הוא עדיין 50%. אבל כשמסתכלים בדיעבד על רצפים קצרים ומחשבים מה קרה אחרי כל פעם שיצא עץ, נוצרת הטיה מתמטית שגורמת לכך שהתוצאה הממוצעת תהיה נמוכה מ־50%, למרות שהמטבע הוגן לחלוטין.

הסיבה לכך היא שכשמגיעה תוצאה ששוברת את הרצף, כמו החטאה אחרי קליעה, היא גם מסיימת את האפשרות להמשיך לבדוק את הרצף. לעומת זאת, קליעה נוספת גם מאריכה את הרצף וגם יוצרת הזדמנות נוספת להיכנס לחישוב. המבנה הזה יוצר הטיה מובנית נגד מציאת “יד חמה”.

במילים פשוטות, גם אם אין שום שינוי ביכולת של שחקן, שיטת החישוב הישנה עלולה לגרום לכך שייראה כאילו הוא קולע דווקא פחות טוב אחרי רצף קליעות.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

כשמילר וסנג’ורחו תיקנו את השיטה וניתחו מחדש את אותם נתונים, התמונה השתנתה: פתאום הופיעו ראיות לכך שהיד החמה דווקא קיימת. לא מדובר בשינוי קיצוני, שבו שחקן הופך בן רגע לקלעי בלתי ניתן לעצירה, אלא בעלייה קטנה אך אמיתית בסיכויי הקליעה אחרי רצף מוצלח.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר