נטלי שילת רוימי, כוכבת העונה החולפת של "חתונמי", בפורמט החדש של "חתונה ממבט שני", סיפקה לעוקביה ברשתות החברתיות רגע מרגש של כנות כואבת על התקופה אותה היא מכנה: "התקופה הכי חשוכה שלי", שכללה טרגדיה משפחתית לא פשוטה שהובילה אותה להתכנס בתוך עצמה במעין פחד משתק מהמוות.
כמו כן, נטלי משתפת ביציאה מהתקופה הקשה שלה, שבסופו של דבר, הסתיימה גם ביציאה לדרך חדשה עם ההחלטה להתגרש מבעלה לשעבר ואבי בתה, כדורגלן הפועל באר שבע אופיר דוידזאדה, וכמו כן, נמשכה גם להרפתקה שכולנו ראינו על המסך ב"חתונה ממבט ראשון"...
נטלי סיפרה בטקסט שהופיע על המסך במהלך הסרטון בו חשפה את העבודה על היצירה שלה כך בגילוי לב אמיץ במיוחד: "שלוש שנים שלא יצאתי מהבית, אחרי התאונה של אחותי והמשפחה שלה המוות נכנס לי לחיים. לא בתאוריה, זאת הייתה המציאות שלי - איבדנו את ליאל אחיין שלי ז"ל והפחד... הפחד שיתק אותי, הוא סגר לי את הנשימה, הוא סגר אותי, הוא סגר לי את החיים".
"ישבתי ימים על הספה באותה תנוחה, משותקת, לא אוכלת, פוחדת שבכל רגע יקרה לי משהו רע, פוחדת למות ובזמן הזה גם לא באמת חיה. בתוך כל החושך והפחד, היה רגע אחד של בהירות: הבנתי שהפחד מהמוות הוא לא האיום שגורם לי להבין שאין דבר כזה שליטה ושיש רק את הכאן ועכשיו וברגע שהבנתי שהסוף קיים הבנתי שהפחד לא מגן עליי, הוא רק לוקח ממני חיים".
"בחרתי לעשות את הדבר שהפחיד אותי יותר מהמוות עצמו. בחרתי להיפגש עם הפחד ששיתק אותי ועליתי על האוטו, נסעתי לבד בלילה על הכביש של התאונה - כביש של פחד, של זיכרונות, של כאב. וברגע שיישרתי אליו מבט הוא התחיל להתכווץ, וככל שנפגשתי איתו יותר הרגשתי שאני חיה יותר".
"התחלתי לשחרר שליטה, התגרשתי למרות הפחד, עברתי לגור לבד שפעם פחדתי לישון לבד בבית. לא מתוך גבורה, אלא מתוך חיים, חיים שאני בחרתי, למרות הפחד. אני לא מחכה שהפחד ייעלם, אני פשוט גדלה ממנו, וזה קרה ביום שהבנתי את הדבר הבא: המוות הוא הסיבה הכי טוב ללמה לחיות, הוא זה שמזכיר לי שכל רגע הוא חד פעמי, שכל נשימה היא מתנה, שכל אהבה היא מתנה ושבידי הבחירה איך לחיות בסיבוב החד פעמי הזה".
בכיתוב לפוסט של הסרטון כתבה נטלי כך: "שכבות של פחד, שכבות של כאב, שכבות של שחרור ובסוף, יציאה אחת שלך. את יוצרת את החיים שאת חיה". בסטורי הוסיפה: "איזו יצירה יצאה מהתקופה הכי חשוכה שלי".
בנוסף, נטלי השיבה בסדרת סטוריז לתגובות הרבות שקיבלה על הסרטון החשוף שהעלתה: "קמתי הבוקר למלא הודעות על הריל שהעליתי אתמול. על הקנבס, על התאונה ועל המקומות שזה פתח אצלכם, לא דמיינתי שזה ייגע ככה... מאז ה-7 באוקטובר, יש משהו אחד שמלווה את כולנו".
"המוות נהיה קרוב מדי, כבר לא סיפור רק של אחרים אלא משהו שנכנס לנו לחיים וכל אחד מאיתנו פגש אותו בדרך שלו. ובתוך כל הכאב הזה, יש גם אמת שאי אפשר לברוח ממנה. המוות הוא תזכורת, תזכורת חדה ולפעמים אכזרים ללמה אנחנו כאן, למה אנחנו בוחרים לחיות, ליצור, לאהוב, לזוז, לפתוח את הלב גם כשמפחיד. שהוא מזכיר לנו משהו שאנחנו שוכחים ביום-יום שהחיים הם לא דבר מובן מאליו. תודה שפתחתם ליבי הבוקר, זה נותן משמעות לכל זה".
