שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע ביום רביעי כי תחנת הרדיו גלי צה"ל תיסגר בחודש מרץ 2026. "התחנה פגעה במאמצי המלחמה והמורל הלאומי", אמר כ"ץ, ובכך סתם את הגולל על סוגיה ששנים נמצאה על סדר היום הפוליטי־חברתי בישראל.
גלי צה"ל היא אבן פינה בהתקשורת והקול הישראליים כמעט מאז קום המדינה, ובעוד המקום שלה בעיצוב התרבות הישראלית לא ניתן לערעור, הוא כן השתנה עם השנים. כניסת הטלוויזיה, ואז האינטרנט, הרשתות החברתיות והניו מדיה אתגרו את הרלוונטיות של תחנות הרדיו, לא כל שכן צבאית. בנוסף, התהליכים החברתיים והפוליטיים שקרו בישראל, במיוחד בדור האחרון, שינו את מעמד התחנה מכוס התה של כל ישראלי למוזיקה וחדשות לסמל בדיון החלפת האליטות המעצבות של החברה.
כל אלו הניעו את השאלה שהייתה חלק מהשיח התקשורתי מאז שנות ה־80, האם עדיין יש בה צורך כמו בעבר. השבוע התקבלה התשובה - עוד פחות מחצי שנה, אחרי 76 שנות פעילות, התחנה תסיים את שידוריה.
שדרני גלי צה״ל מגיבים בשידור להחלטת שר הביטחון על סגירת התחנה | מתוך שידורי גלי צה"ל
"חוד החנית בתקשורת"
גל"צ, שבמשך שנים שידרה חדשות, מוזיקה ותרבות, שידרה גם המון ספורט. ולמעשה הייתה מעין חלוצה בתחום תקשורת הספורט בארץ. "מה שהיה מיוחד בדסק הספורט של גל"צ הייתה העובדה שלקחו עיתונאים שעברו הכשרה עיתונאית, וידעו לטפל בחדשות, ונתנו להם לסקר ספורט", מסביר טל שורר, עיתונאי ומגיש ברשת 13, ששירת, הגיש ועבד בתחנה שנים.
"זה פשוט נתן מקום אחר לגמרי לספורט הישראלי בשיח. עד אמצע-סוף העשור הראשון של שנות האלפיים, בהרבה מובנים תוכניות הספורט של גלי צה"ל היו חוד חנית של תקשורת הספורט הישראלית", אומר שרון דוידוביץ', שדר ספורט 1 ומגיש חדשות הלילה בכאן 11, ששירת בתחנה בצעירותו.
"מאות אלפי מאזינים חיכו כל יום לפינות הספורט השונות, וכמובן לתוכניות הספורט, ובראשן "עושים ספורט'". התוכנית פורצת הדרך בזמנה, הייתה תוכנית הדגל של הספורט בגל"צ. תוכנית שבועית, בהגשת ניב רסקין ואלי ישראלי, שנגעו באקטואליה הספורטיבית עם פן בידורי, תרבותי וחברתי. מדי שבוע כל בכירי הספורט הישראלי היו מתראיינים ומדברים על הנושאים הכי חמים."עושים ספורט הייתה מוקד שיח של הספורט הישראלי", משחזר דוידוביץ'. "זה באמת היה המקום לדבר בו על ספורט, לדבר עם ספורטאים, להתעדכן בספורט מחו"ל, ולשמוע לראשונה סיפורי ענק בספורט הישראלי".
התחקיר של ניב רסקין
אחד התחקירים המפורסמים שפורסמו לראשונה בתוכנית הייתה פרשת "שופטים באדום", אז חשף ניב רסקין את רשת ההימורים של שופטי הכדורגל בישראל, וזעזע מדינה שלמה.
התוכנית הפכה לחלק מתרבות הספורט הישראלית עד כדי כך שהשפיעה עליה ויצרה רגעי קאלט בעצמה, שחלקם ייזכרו שנים. כך, למשל, אחרי הזכייה של בית"ר ירושלים באליפות המדינה בעונת 1996/97, גל"צ הפיקה את שיר האליפות של הצהובים, ומאמן הקבוצה, אלי כהן "השריף", גילח את שפמו המפורסם באולפני התחנה, בעקבות התערבות שקיים בשידור חי עם ישראלי ורסקין לגבי סיכויי קבוצתו לזכות באליפות.
תוכנית פופולרית נוספת הייתה "צעד וחצי", משדר כדורסל עשיר ומקצועי, ששידר וסיקר את הענף. ליגת העל, ישראליות באירופה, כדורסל גברים ונשים - הכל. כך קולותיהם של קיטו הנדלר בכפר בלום, משה זמוש בקריות ובחיפה, יחד עם המגישים ישראלי, איתן גרין ומאוחר יותר שמעון אמסלם, הפכו לחלק בלתי נפרד מנוף הכדורסל המקומי.
האנשים שקיבלו במה
ממחלקת הספורט של גל"צ, ומהתחנה בכלל, יצאו לא מעט עיתונאי ספורט מובילים. ציון נאנוס, ניב רסקין, בן מיטלמן, שרון דוידוביץ', מאיה רונן, דניאל זילברשטיין, טל שורר, מוטי פשכצקי, טליה סלנט ועוד רבים וטובים שהגיעו מהתחנה הצבאית לערוצים ולעיתונים הגדולים.
שורר חולק מרגשותיו: "זה עצוב. בסוף לא סוגרים את גלי צה"ל כדי לחסוך, אלא כדי שלא תבקר את השלטון. על הדרך גודעים ענפים שלמים שהיא כן תרמה בהם, וכן יש לה מקום.
"עד היום אני זוכר שכשגלעד שליט חזר מהשבי הוא סיפר שהוא היה מאזין לכל שידורי היורוליג בגל"צ בזמן שהיה בשבי חמאס, כי זה מה שהם הקשיבו לו ונתנו לו לשמוע. הוא העיד שהוא נאחז בשידורי הספורט שלנו אז, ושהם נתנו לו תקווה. זה היה שווה הכל", שורר נזכר.
מעבר לכדורגל ולכדורסל, בספורט של גל"צ נתנו במה לענפים הפחות מסוקרים בתקשורת הרגילה. ספורט הנשים קיבל במה רחבה. גם הספורט הפראלימפי, בין השאר בגלל הקשר עם נכי צה"ל, קיבל חשיפה בשעות פריים־טיים עם מאות אלפי מאזינים.
"היינו מקדישים תוכניות ספורט לזכר חיילים שנפלו, מקדמים אירועים של נפגעי פעולות איבה, דווקא בשל ההקשר הצה"לי", אומר שורר. "עם סגירת התחנה לא יהיה כמעט שידור ספורט ציבורי שלא מונע משיקולי רייטינג או חסויות", הוא מוסיף. "צריך לשאול את כל המתעמלים, השחיינים והספורטאים מהענפים הפחות מסוקרים מי היה מחכה להם בשדה התעופה, באמצע הלילה, עם מיקרופון כדי לספר את הסיפור שלהם כשהיו חוזרים מתחרויות בחו"ל. לא אחרי מדליות אולימפיות או זכיות - בשגרה. זה היה חייל או חיילת במדים מטעם גל"צ, וזה אומר הכל. התחנה הייתה שם בשביל האנשים האלה".
צעד בלתי נמנע?
במצב התקשורת כיום יהיה סיקור של כדורגל וכדורסל ישראליים גם בלי גל"צ. גם ענפים אחרים יקבלו סיקור באחד מעשרות הגופים שמסקרים ספורט בעברית, בין אם באתרים ובערוצים הגדולים, ובין אם ביוזמות הקטנות והעצמאיות, שהרבה בזכות הרשתות החברתיות מציפות את הרשת.
"ועדיין", אומר שורר, "סיקור ביקורתי, של הנושאים הפחות נעימים בספורט, כמו שחיתויות ואלימות במגרשים, אלו שגופי השידור המרכזיים מנועים מלעסוק בהם בגלל אילוצים חוזיים, יהיה פחות. בפרפרזה עצובה על משפטו המפורסם של טל ברודי - הורסים את המדינה. לא רק בספורט, אלא בהכל".
"אני אוהב את התחנה, אבל בו־זמנית לא בטוח כמה עדיין יש מקום לתחנה צבאית בהיקף כזה בישראל של היום", משתף עיתונאי ששירת בתחנה בעבר במחלקת הספורט. "זה אולי לא קורה ממניעים טובים, אבל זה לא בהכרח רע. בסוף, גל"צ נתנה לאנשים את כרטיס הכניסה לתקשורת הישראלית. התחנה עצמה לא הפלתה אנשים, אבל היא כן הייתה דוגמה חיה לפער באפשרויות הקיימות במרכז ובפריפריה לצעירים ישראלים. בסוף, הבודדים שהצליחו להתקבל כן קיבלו יתרון גדול בכניסה לתקשורת על פני הרבה אחרים, מועמדים או לא, שלא הייתה להם ההזדמנות לשרת בתחנה, או בכלל לקבל זימון".
זה כואב כי זו פיסת היסטוריה, אבל זה עולם התקשורת והוא משתנה. כנראה סגירת התחנה, בדרך כזו או אחרת, היא צעד בלתי נמנע במציאות התקשורתית של 2025", סיכם שדר אחר שעבד בתחנה, ששידרה את כל הרגעים הגדולים של הכדורסל הישראלי משנות ה־80, משחקי נבחרות ישראל בכל הענפים, אולימפיאדות וסיקור של האקטואליה הספורטיבית.
טיעונים בעד ונגד סגירת גל"צ יש לכאן ולכאן, ועדיין לא בטוח שהסגירה, גם אם היא מוצדקת, באה מהסיבות הנכונות. בין אם כן ובין אם לא, גל"צ הייתה פסקול של רגעי ספורט ענקיים, והמקום שבו מיליוני ישראלים האזינו לראשונה לרגעי ספורט חשובים יותר ופחות, ובמובן מסוים הכניסה את התקשורת אל תוך הספורט ופרצה דרך, שכיום היא כבר תעשייה שלמה.
גילוי נאות: כותב שורות אלו לא שירת בגל״צ וגם לא עבד בתחנה מעולם, אבל כן התארח לעיתים רחוקות בתוכניות שונות ששודרו ממנה.
