על האש: דירוג אנשי הספורט הכי ישראלים שיש

יום העצמואת ה-77 של מדינת ישראל הוא סיבה טובה לבחור את הספורטאי הכי ישראלי שיש. לא היה קל לבחור את המנצח הגדול, אבל לא ויתרתי - אז הנה שבעת המופלאים שנבחרו.

מקום 7 - ערן לוי

מה? לא ככה? ערן לוי זה הישראלי הזה שכיף שלידך, הוא מצחיק, הוא אמיתי, הוא יודע לעשות על האש ואתה יודע שאם יש מכות הוא הראשון שירוץ להפריד. וחוץ מזה הוא בטוח יודע איפה יש שווארמיה טובה בלאפה שפתוחה גם בשתיים בלילה.

וערן לוי הוא ישראלי כי הוא כשרון מדהים, יש לו פוטנציאל ליגת אלופות, אבל בסוף הוא כיכב בליגה הלאומית. כי ערן לוי הוא גאון כדורגל, יש לו רגל... לטיל שלו אפילו לב יאשין נכנע, עזבו יאשין, גם רפא"ל לא ידעו מה לעשות נגד טיל כזה. לפעמים אנחנו אלופי העולם בלא לממש פוטנציאל. 

מקום 6 - לינוי אשרם

מה יותר ישראלי משילוב של תימנייה עם התעמלות אמנותית? ג'חנון עם איקרה. ההצלחה של לינוי היא בעיני סמל להשתלבות ולתוספת הכח הרצינית לספורט הישראלי של העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר. אנחנו בוחנים הרבה פעמים איך העלייה השתלבה בספורט שלנו, בכדורגל, בכדורסל בספורט האולימפי, אבל ההצלחה של לינוי אשרם היא ביטוי לכך שהעלייה הזו הקפיצה את הספורט שלנו בכמה דרגות.

לא רק שהם השתלבו אצלנו, אנחנו השתלבנו אצלם.  ולינוי, כמו ישראלית, הצליחה לחדור למקום הכי קשוח, תחרותי, מסודר ומדויק, ולהכניס בו קצת חיוך אמיתי, ולא כזה שהמאמנת ציוותה עלייך - כמו שלפעמים מתעמלות נראות באולימפיאדה.

מקום 5 - קרן לייבוביץ' 

השחיינית  הפראלימפית, זוכת 4 מדליות זהב, נפצעה במהלך שירותה הצבאי ואיבדה את היכולת ללכת, אבל לא את היכולת לשחות, ולא את היכולת  לעוף עם החלומות שלה. לא רק שהיא התגברה על כל כך הרבה מכשולים, היא מסייעת לכל כך הרבה אנשים להתגבר על מכשולים. זו תכונה מאוד ישראלית, להתגבר על משהו קשה, ואז לעזור לאחרים. אבל אולי זו אווירת החג שמתעתעת בי.

מקום 4 - יואב כץ

הבעלים של הפועל חיפה כדורגל. מעל עשרים שנה שיואב כץ אי שם מארצות הברית של אמריקה מנהל קבוצת כדורגל איכותית, מסודרת ויחסית מצליחה. אבל אצלנו נוהגים לזלזל בו, ללעוג לקמצנות, אבל יואב לא קמצן, הוא ישראלי, וישראלים לא מתקמצנים הם חוסכים. יואב הוא ישראלי, אל תבלבלו, אז מה אם הוא גר כבר עשרות שנים הרחק מעבר לים.

לפעמים אני חושד שיואב זה תכלס מיקו, הילד מצ'ארלי וחצי , והוא לא שמע בקולו של צ'ארלי שאמר לו לפני העלייה למטוס, "אמריקה זה לא כמו פה, חלאס דאווינים". כולנו מכירים את הישראלי הזה שגר בארצות הברית כבר עשרים שנה, הוא ידבר איתך עברית עם קצת מבטא ומדי פעם יכניס איזו מילה באנגלית כמו קונסיקואיישן, שאתה מכיר אבל לא בטוח מה הפירוש,

הוא לא ידבר יותר מדי על הביזנס שלא תבקש ממנו כסף, אבל למרות שיש לו מנוי לגארדן, הוא עדין מתעניין מה עשו הפועל בשבת.

מקום 3 - צביקה שרף

בעקרון זה צבי שרף, אבל בשבילנו זה צביקה. איזה ישראלי צביקה - קודם כל הישירות. הוא אומר את מה שהוא חושב ולא דופק חשבון, כמעט. אתם יודעים שאם צביקה באולפן הוא יגיד את מה שהוא חושב. מה יותר ישראלי מאחד שהוא גם רס"ר במילואים וגם חבר אגד (לקוראים הצעירים זה נשמע מוזר אבל שתדעו פעם להיות חבר אגד היה כמו להיות חבר בדירקטוריון של גוגל).

צביקה מזוהה אוטומטית עם מכבי תל אביב, למרות שהוא אימן אצל כל היריבות המיתולוגיות שלה: הפועל תל אביב, הפועל ירושלים, הפועל רמת גן. אבל  בשבילי צביקה שרף זה קודם כל נבחרת ישראל. במכבי הוא אימן 11 עונות בנבחרת 13 שנים. והוא תמיד היה שם כשצריך, תמיד בשליחות, במסירות עם כל הלב, העצבים ובלי אזורית.

מקום שני - אייל ברקוביץ'

יש רק ברקוביץ' אחד יותר ישראלי ממנו. אבל אייל ברקוביץ' הוא התגלמות הישראליות. הוא חצוף, הוא מצחיק, הוא מתעצבן, רב, נרגע, צוחק, נהנה, צועק, הוא מדבר בביטחון שיא על דברים שהוא לא תמיד בקיא בהם,

הוא יכול להתווכח עם רמטכ"ל לשעבר על ענייני בטחון, ועם נגיד בנק ישראל על כלכלה. כי כאלה אנחנו. מה יותר ישראלי מלסדר עבודה לאחיך?, מה יותר ישראלי מלהפריז קצת בסיפורים על מה שעשית בחו"ל?

אבל הרגע הכי ישראלי של אייל ברקוביץ' בעיני, היה הרגע שבו בסיום המשחק בין נבחרת ישראל לאוסטריה, אחרי עוד תוצאה צורבת, ברקו סרב ללחוץ יד של שחקן אוסטרי, זה כביכול לא מעשה ספורטיבי, אבל אייל מעבר לספורטאי הוא אדם עם הרבה רגש, וההפסד כאב לו מעבר לספורט, כי זה היה במדי נבחרת ישראל, והוא עשה מה שישראלי עושה ברגעים כאלה, פעל מהרגש. 

מקום ראשון - מיקי ברקוביץ'

רק מי שהסתובב פה בשנות ה-80 יכול להבין מי זה מיקי ברקוביץ'. הישראלי הכי יפה, הכי מצליח, הכי ווינר. מכבי תל אביב היתה פעם הקבוצה של המדינה, ובתוך כל האמריקנים שהיו חלק ממכבי, היהודים, המתגיירים והגויים, היה אחד יחיד ומיוחד שייצג מדינה שלמה.

בחוגי הקט-סל ברחבי ישראל ילדים רבו מכות על מי יקבל את הספרה 9. מיקי היה הישראלי שאנחנו רוצים להיות, זה שברגע האמת יתעלה וינצח. ובנוסף גם איש עסקים מצליח. לא הרבה זוכרים, אבל למיקי היה מותג ספורט על שמו, פוינט 9 על שם הספרה האגדית שלו. הרבה לפני רונאלדו. 

מיקי כל כך ישראלי, עד שהוא חקוק לנצח גם בספורט הישראלי וגם בתרבות, כששלישיית הגשש החיוור, (יש יותר ישראלי מהם?) הכניסו אותו למערכון שלהם, מ.י.ק.י. ברקוביץ'. בקיצור כמו שביד אליהו שרו לו... "מיקי מלך ישראל".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות