על פניו ה-1:1 שמכבי תל אביב רשמה הערב (רביעי) נגד א.א.ק לרנקה, זו תוצאה נהדרת עבור הצהובים לקראת הגומלין בשבוע הבא, אבל כל מי שראה את המשחק הבין שהחבורה של רובי קין גדולה על הקפריסאים לפחות בשתי רמות, ולכן התיקו הזה אולי קצת מאכזב.
השליטה של מכבי ת"א היתה אבסולוטית. היא הניעה כדור ושיחקה באופן משוחרר כאילו לא היה מדובר במשחק חוץ. היא הגיעה שוב ושוב למצבים נהדרים גם במחצית הראשונה וגם במחצית השנייה, אבל היא היתה נאיבית בהתקפה, ולכן ערן זהבי ודור פרץ החמיצו ממצבים טובים.
פארפה גויאגון הראה כמה כדורגל יש לו ברגליים, ועשה סחרחורת לשחקני ההגנה של לרנקה, אבל גם כשהוא הגיע למצבים הוא לא היה מספיק מדויק. ואז הגיע יונתן כהן ששחרר טיל אדיר מחוץ לרחבה וכבש שער גדול לזכות קבוצתו.
השער השני היה באוויר. מכבי המשיכה ללחוץ. אבל כמו שאומרת הקלישאה - כשלא כובשים סופגים, כך קרה גם למכבי ת"א, שמשום מקום ובניגוד גמור למהלך המשחק, הצליח אימאד פראג' להשוות את התוצאה אחרי טעות קשה של ניר ביטון, שאפשר ליריב להגיע לאחד על אחד מול דניאל פרץ.
המומנטום כמעט התהפך כאשר אותו ניר ביטון הכשיל ברחבה שחקן של לרנקה, אבל לצהובים יש את אחד משוערי הפנדלים הטובים באירופה, דניאל פרץ, שעצר את הכדור עונשין מ-11 מטרים של טריצ'קובסקי, ועזר לקבוצה שלו להשיג את התוצאה הטובה.
אז נכון, מכבי היתה עדיפה בהרבה והיא כמעט שילמה מחיר כבד על הנאיביות שלה ועל כך שלא כבשה, אבל אם היא תשחק באותה צורה בבלומפילד, האוהדים שלה כבר יכולים להתכונן לשלב הפלייאוף וכנראה גם לשלב הבתים של הקונפרנסלייג.
