יומיים לאחר הפוסט המרגש של לי קורזיץ, שחשפה כי היא נאבקת בשנים האחרונות במחלת דם, ומטופלת בתרופות כימותרפיות, התגובות מעולם הספורט, ממשיכות להגיע.
"הלב נחמץ לראות את לי סובלת כל כך הרבה שנים", סיפר יו"ר איגוד השייט, שי בובר ל'ישראל היום'. "קשה לחזק מישהו במילים בלבד, אבל כאשר רואים אותה, שכל חייה הבוגרים מעבירה במלחמה במצב רפואי כל כך קשה, לא נשאר אלא לשאוב השראה, ולנסות לחזק מהצד. אני מאחל לה החלמה מהירה".
"לפני מספר שנים ביקשנו מלי להצטרף לקמפיין שעשינו למאבק באלימות נגד נשים והיא התגייסה באהבה רבה. אני מקווה שכאשר היא רואה את הענף שלה ממשיך, פועם ומגיע להישגים זה נותן גם לה כוח והשראה. האיגוד מנסה לסייע ככל יכולתו וביחד עם הוועד האולימפי אנחנו תומכים בה כלכלית בשנים האחרונות, על מנת לנסות ולסייע בעת הקשה הזאת".
זאב גלאובר, מנהל ממועדון השייט מכמורת מ- 1978, אמר: "אני עוקב אחריה כבר שנים, היא בחורה חזקה ויודעת להתמודד. אני מאחל לה החלמה מלאה ומהירה. זכיתי ללוות ולגדל את לי והמשפחה במועדון מאז שהייתה ילדה, עם כל השנים שאנחנו ביחד אני מסתכל עליה כבת".
"בזמנו המלצתי לה לא לנסוע ללונדון בגלל המצב הרפואי ולא היה עם מי לדבר. לי הייתה עושה הכל על מנת להגיע לשם ולכבוש עוד יעד. היא השראה אמיתית לכל ספורטאי, ספורטאית או אדם באשר הוא. כל הספורטאיות במועדון הולכות בדרכה של אחת - לי קורזיץ. העצב נמצא אצלי כל יום מבוקר עד ערב, אבל אני מקווה ומאמין שלי תצלח גם את זה".
סמדר פינטוב, מנכ"לית האיגוד: "הבשורה על הסרטן היא עוד מכה רפואית בשרשרת ארוכה ותפסה גם אותי לא מוכנה. אני מלווה את לי גם באופן אישי כבר שנים, נמצאת בקשר יום יומי עם אחיה תום, איש יקר בפני עצמו, והאיגוד מנסה לעזור ככל שניתן. אני מאוד מקווה שהסיוע שלנו מזה שנים, ביחד עם הוועד האולימפי, מצליח להקל ולו במעט".
"באופן מדהים, לפעמים נראה שדווקא אנחנו שואבים כוחות ממנה. יש לה כל כך הרבה עוצמות פנימיות, שבזכותן כנראה היא הגיעה למקומות שאליהם הגיעה בספורט. אני מאמינה שהעוצמות האלה יסייעו לה להתגבר גם על המחלה הזו. מאוד שמחה שלי מצליחה לעבור את הטיפול הכימי באופן סביר והלוואי שהשתלת מח העצם תצליח ונקבל את לי שלנו בחזרה".
"איגוד השייט שולח אהבה גדולה ללי ולכל משפחתה. ללי שמור מקום של כבוד בעילית של הספורט הישראלי, היא מהווה השראה לדורות של ספורטאים וספורטאיות. דור הספורטאים הנוכחי מסתכל עליה לא רק בגלל הישגיה הספורטיביים, אלא גם בגלל המאבק היום-יומי שהיא מנהלת ובכך שהיא מצליחה להישאר חיובית ומלאת אמונה גם ברגעים הקשים. אנחנו מחזיקים אצבעות להחלמתה ומחכים לראות אותה חוזרת למקום שבו היא מרגישה הכי בבית - הים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו