זאיון וויליאמסון, אנדרו וויגינס, אנתוני דיוויס, בלייק גריפין, דווייט הווארד, לברון ג'יימס, יאו מינג, טים דאנקן, אלן אייברסון, כריס וובר, שאקיל אוניל, דיוויד רובינסון, פטריק יואינג. 13 שמות ב־30 שנה של אנשים שהיה ברור שהולכים להיות הבחירה הראשונה בדראפט. פרוספקטים שכולם דיברו עליהם, כולם חיכו להם, רבים עשו טאנקינג בשבילם.
כלומר - שם גדול שאין ספק שייבחר ראשון זה עניין של כל שנתיים-שלוש. לא כזה מופע נדיר. אבל מה יוצא מהם?
מצד אחד, אפשר לומר שזו רשימה מעורבת - יש בה שלושה מהטופ 10 ההיסטורי, אבל יש בה גם כאלה שבקושי השלימו עונה אחת מלאה... או אחרים שלא הצליחו להפוך לפרנצ'ייז פליירז, כאלה שמשנים גורל של מועדון. יש בה גם כאלה שדעכו מוקדם מן הצפוי בגלל בעיות כאלה ואחרות. זה סימן מעט מבלבל.
מנגד, אין ברשימה הזו אף לא שחקן אחד שהוא "באסט" מוחלט - אחד שהוא כישלון איום ונורא שלא יצא ממנו כלום בסוף. הכי גרוע פה הוא וויליאמסון, אבל הוא עוד צעיר (למי שעוד מאמין). אפילו וויגינס כבר הספיק להיות שחקן חשוב מאוד באלופה. זה סימן מאוד מעודד.
אפשר להיות מעט גמישים יותר, ולהרחיב את הרשימה כך שתכלול גם את בן סימונס, דריק רוז, גלן רובינסון, לארי ג'ונסון, דני מאנינג, דריק קולמן, אלטון בראנד וג'ון וול - ואנחנו כבר ב־21 שחקנים מ־30 השנים האחרונות שההייפ סביב לקיחתם עם הבחירה הראשונה בדראפט היה גדול מאוד. ואפילו הגמישות הזו לא מעלה יותר מדי שמות שעושים למנהלים בליגה כאבי בטן.
מכל האנשים שהוזכרו פה - 100% מהם היו אולסטארס, ורק אחד (וויגינס) נבחר רק פעם אחת (והיד עוד נטויה, חשוב לזכור). וגם הוא, כאמור, שיקם את תדמיתו אחרי פתיחה מאכזבת לקריירה. הכישלון הכי גדול פה הוא, כמובן - סימונס, ואצלו הבעיה היא כל כך משונה וחמורה שכאב הלב על בזבוז הבחירה עליו כמעט לא קשור בכלל למקום שבו נלקח בדראפט.
במילים אחרות: אם יש סביבך הייפ ענקי, ואתה באמת נלקח בבחירה הראשונה בדראפט - מדובר בתעודת ביטוח לכך שאתה תהיה אולסטאר, לכל הפחות, ושבחלק מאוד גדול מהמקרים גם באמת תהפוך לשחקן היסטורי - אם לא ברמה הגלובלית אז לפחות ברמת המועדון.
כל אלה הן, כמובן, סיבות מצוינות לאר.סי ביופורד, בריאן רייט וגרג פופוביץ' להיות מאוד רגועים, לקראת הרגע שבו יעבירו לקומישינר של הליגה, אדם סילבר, את ההודעה שלפיה עם הבחירה הראשונה בדראפט של 2023 הם לוקחים את ויקטור וומבניאמה - אירוע שיקרה הלילה.
אחד, יחיד ומיוחד.
אבל וומבניאמה אינו רק אחד מהפרוספקטים הכי גדולים אי־פעם, מישהו עם הייפ היסטורי שיילקח ראשון בוודאות מוחלטת. הצרפתי הוא גם "יוניקורן", אירופאי גבוה בטירוף, ארוך להדהים וקצת רזה למראה, שאוהב לשחק רחוק מהסל ולזרוק שלשות בסטפ־בק. ככזה, הוא כבר נכנס לרשימה הרבה פחות נוצצת של פרוספקטים חדי־קרן בינלאומיים, שמלאה בכישלונות ברמה כזו או אחרת.
אז איזו קריירה תהיה לפנומן, ה־MVP של הליגה הצרפתית, שבינואר האחרון - ממרומי ה־2.21 מ' שלו - חגג רק יום הולדת 19? קריירה של פרוספקט ענקי שכל קהילת הכדורסל משוכנעת שחייב להיבחר ראשון בדראפט, מה שכמעט תמיד מבטיח הצלחה לא מבוטלת? או קריירה של מישהו שהמופע החזותי שהוא מספק הצליח לסמא את עיני כל המומחים כולם?
ובכן, במידה מסוימת, במרחק של שנים התשובה לזה תהיה תלויה גם במידת ההצלחה העתידית של אנשים כמו ברנדון מילר, סקוט הנדרסון, התאומים איימן ואייסר תומפסון והחבר'ה האחרים שצפויים להיבחר בתחילת הערב. כדי לדעת מי אלה ומה הם שווים, חובבי הליגה יצטרכו לשים לב הלילה גם לאנשים שאינם וומבי - אבל לא בטוח שהם יצליחו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו