יום לאחר חתונתו בקיץ האחרון, ישב דדי בן דיין ביציע באיצטדיון ר"ג וצפה בחבריו לנבחרת ישראל סוחטים תיקו משווייץ (2:2). במהלך המשחק הוא קיבל אינספור אס.אם.אסים מחבריו שניחמו את הזוג על ביטול ירח הדבש שתוכנן לפני הזימון מקשטן. למרות הכל שמר בן דיין על אופטימיות וקיווה לשינוי במשחק הבא. במולדובה הוא אמנם קיבל קידום לספסל, אולם לא שותף במשחק עצמו שהסתיים בניצחון ישראלי (1:2).
נכון להיום, נראה שבשבת, מול לוקסמבורג, בן דיין כבר יפתח בהרכב כמגן שמאלי. ההתקדמות שלו במכבי נתניה לא נעלמה מעיניו של קשטן, שגם ככה שובר את הראש על ההרכב. כך, פתאום, כשהוא על סף גיל שלושים, מוצא עצמו בן דיין שוב במרכז העניינים של הכדורגל הישראלי. מאז שחזר לפני שנתיים מקולורדו ראפידס שבארה"ב והצטרף לנתניה הוא הפך לאחד הברגים המרכזיים בקבוצה, שזכתה פעמיים ברציפות בסגנות וכעת ממוקמת במקום הראשון בליגת העל.
"אני לא חושב שעשיתי קאמבק", אומר בן דיין, "אולי קצת נעלמתי מעיני התקשורת ששורצת במרכז, אבל בעשר השנים האחרונות זומנתי לנבחרת בכל קמפיין וזה בזכות עבודה קשה וללא הרבה רעש וצלצולים".
מארה"ב לגרמניה
כשבן דיין מדבר על רעש וצלצולים הוא בהחלט יודע מה הוא אומר, כי הרי כל אוהד כדורגל שקרא עיתונים בסוף שנות ה-90 זוכר אותו כ"בליין ממכבי תל אביב", זה שכיכב לצד דוגמניות במקומות הנכונים לכדורגלנים היפים.
אבל בגיל שלושים, עם טבעת טרייה על היד, בן דיין כבר מבין משהו על תדמית: "כל שחקן צעיר ממכבי תל אביב הדביקו לו תדמית של בליין. כשאשתי שמעה על התדמית הזו שלי היא לא הבינה מאיפה זה מגיע, כי היא מכירה אותי ויודעת שאני לא כזה. עובדה שאני מחזיק קריירה לא קצרה עם הישגים טובים מאוד בקבוצות המובילות. לא אכפת לי מהתדמית שלי. בעצם מעולם זה לא הזיז לי".
הגעתו של מתיאוס לנתניה סימלה עבור רבים את תחילת הסוף של בן דיין, שהיה אחד השחקנים החשובים והאהובים של ראובן עטר. אולם לאחר מספר שבועות, כך מספרים בנתניה, נרקמה בין המגן למאמן מערכת יחסים טובה.
"מתיאוס הביא לפה תרבות אימון אחרת, ואני בטוח שאם מאמנים יראו אימונים שלו הם יסכימו איתי", הוא אומר, "כשעזבתי לארה"ב ראיתי אימונים ברמה גבוהה, אבל מתיאוס מוכיח לי שתמיד יש רמה אחת גבוהה יותר. הוא מוציא מכולנו את המקסימום וזה פשוט תענוג ללמוד ממנו".
בתחילת העונה היה בן דיין אחד מהשמות בפנקס של מאמן מכבי ת"א רן בן שמעון והמנג'ר אבי נמני, שנפגש עם בן דיין והציע לו לחזור לקריית שלום. בן דיין שקל את ההצעה והיה מוכן לחתימה, אולם סעיף בחוזהו שהכניס יאמר השאיר את המגן בקופסה, ואת בן שמעון עם בעיית מגינים קריטית.
יומיים לאחר הניצחון על מכבי, שביצר את נתניה בראש הטבלה, מודה בן דיין כי הוא לא מתגעגע לאקסית: "החלטתי להישאר בנתניה וזה מוכיח את עצמו. אני חייב פה הרבה למערכת, לעטר שעזר לי המון, ליאמר ולכל האוהדים. יש לנו מטרות העונה ואנחנו רוצים להישאר בצמרת. אפשר לקחת אליפות כמובן, אבל עושים את זה על הדשא ולא בעיתונים. אם נמשיך להתאמן ככה נשפר עוד יותר את המשחק שלנו ונגיע לשלבי ההכרעה של העונה בצורה אופטימלית".
נאמן לקשטן
על הסיכוי של הנבחרת להעפיל למונדיאל אומר בן דיין ש"הרבה תלוי בשני משחקי החוץ שאנחנו יוצאים אליהם אחרי יום כיפור. אין ספק שאנחנו רוצים לנצח ולחזור עם שש נקודות הביתה, אבל קודם צריך לקחת את השלוש הראשונות בלוקסמבורג. יש לנו בית מטעה מאוד והמחזור האחרון הראה עד כמה. לוקסמבורג טרפה את הקלפים עבור שווייץ ועשתה בשבילנו עבודה טובה, אבל זה לא אומר שהם לא יכולים לנצח אותנו אצלם.
"אני יודע שכולם מדברים על כך ששחקנים מרכזיים שלהם חסרים, אבל אם יש משהו שלמדנו משני הסיבובים הראשונים בבית הזה, זה שכל נבחרת מסוגלת לנצח כל נבחרת אחרת בבית. אין הבדלי רמות משמעותיים כמו שהיו בעבר, שזה משחק גם לטובתנו וגם לרעתנו כי נבחרות שאולי מסביב מסמנים כחלשות מאיתנו מנצחות יריבות שנחשבות חזקות מאיתנו.
"זה בית משוגע, אבל במצב כרגע יש לנו סיכוי מצוין לעלות למונדיאל. צריך להתחיל בניצחון בלוקסמבורג, ואז לחשוב על המשחק בלטביה. עם אווירה כזו רגועה ומקצוענית שמשרה המאמן באמת יש את כל התנאים להגיע למונדיאל, ולא רק להתאכזב ברגעים האחרונים ששוב אנחנו לא שם".
מהבחינה האישית משתדל בן דיין להישאר נאמן לקשטן, ולא לשחרר הצהרות בנוגע לשאלה אם הוא צריך לפתוח מול לוקסמבורג.
"אני תמיד שמח להיות בסגל של הנבחרת. אם ייתנו לי לשחק ב-11 אשמח מאוד ואעשה את כל מה שאני יכול בשביל להשיג ניצחון, אבל באמת שזה כבוד גדול גם ככה. גם כשישבתי ביציע מול שווייץ מיד אחרי החתונה הרגשתי גאווה ולא התבאסתי, קיבלתי תמיכה כמו תמיד מאשתי - שגם היא גאה בכל פעם שהיא רואה אותי בנבחרת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו