"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כדורגל על הסוללה: מהדשא - לשדה הקרב
בעשורים הראשונים של המדינה, לא מעט שחקנים עשו את המעבר מהדשא - לשדה הקרב • סיפוריהם של אלו שחזרו להצליח בקבוצות, ומי שכבר לא זכה לכך
שייע פייגנבוים | צילום: אלן שיבר

כדורגל על הסוללה: מהדשא - לשדה הקרב

בעשורים הראשונים של המדינה, לא מעט שחקנים עשו את המעבר מהדשא - לשדה הקרב • סיפוריהם של אלו שחזרו להצליח בקבוצות, ומי שכבר לא זכה לכך

ליאב נחמני
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

עולם הכדורגל קשור כיום עם השכול בעיקר בימי הזיכרון, כאשר מועדוני ליגת העל מבקרים אוהדים ששירתו כלוחמים ונפצעו או קשה מכך, הורים ששכלו את ילדיהם בקרב או בפיגוע כזה.

אבל בשנים הראשונות של המדינה, לא מעט שחקנים בליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה), לחמו בקרב, וחלקם איבדו את חייהם כמו שמשון רוזי ז"ל, שנהרג במלחמת העצמאות בשנת 1948 ועל שמו נקראה קבוצת הכדורגל של שמשון ת"א.

אחרים עשו מעבר בין הכדורגל למלחמות, דבר ששחקני ליגת העל כיום יכולים רק לדמיין בין המשמרות בקרייה, כשחלקם כלל לא מגיעים לבסיס במהלך השבוע.

בלם מכבי חיפה בעבר, רפי אוסמו, בלם הפועל ומכבי חיפה, יוחנן וולך, שעשה היסטוריה במונדיאל 1970, ואפילו חלוץ הפועל ת"א שייע פייגנבוים, נזכרים במלחמות יום הכיפורים ולבנון הראשונה ושמים את הפרופורציה בין התקופות.

רפי אוסמו: "מהתותח מעל ביירות לאליפות ראשונה"

"ב־1982, מלחמת הלבנון הראשונה, הייתי חייל בן 19, והשתייכתי לחיל התותחנים. זה היה יום שישי. הגעתי הביתה בצהריים ומפקד היחידה ביקש להגיע מייד, עם כל הקודים הצבאיים של טרום מלחמה. למחרת, מצאתי את עצמי בלבנון.

רפי אוסמו. "היו ימים שהייתי שומר ולא יוצא לאימונים", צילום: אלן שיבר

"הייתי אז שחקן הרכב במכבי חיפה, חייל שעושה צבא, קם בחמש בבוקר, נוסע ליחידה, מגיע לאימונים, מרתון מטורף. היו ימים שהייתי שומר ולא יוצא לאימונים.

"מיוני 1982, פתיחת המלחמה, הייתי שלושה חודשים בתוך לבנון, עד חודש ספטמבר. היו שם מלחמות תופת. אני זוכר שיום־יום התניידנו עם התותח ממקום למקום, לעמדות, תחת אש על הר מעל ביירות.

"הפצצנו את ביירות מלמעלה, חיל האוויר מעלינו. חי את המלחמה 24 שעות ביממה. כדורים ששורקים לידך והדי הפיצוצים יום יום. כדי להפיג מעט, הייתי נוסע לראש הנקרה להביא בלוקים של קרח שישמשו את הלוחמים בשהייה בלבנון. כשהמלחמה הסתיימה חזרתי ישירות לליגה, בלי הכנה כמו שצריך. שנתיים לאחר מכן כבר זכיתי עם מכבי חיפה באליפות הראשונה שלה".

יוחנן וולך: "השיחות עם אריק שרון ז"ל, המונדיאל והמלחמה"

"זה אולי נראה היום לא הגיוני, אבל חייתי את הצבא והכדורגל יחד ולא היה קשה לעשות את המעבר. התגייסתי לנח"ל, נלחמתי ולא בחזית, בוא נגיד ככה.

"שיחקתי אז בהפועל חיפה ובהמשך במכבי חיפה. הייתי חי את הצבא. לפני שיצאתי למונדיאל במקסיקו ב־1970, ביקשתי מהרמטכ"ל חיים בר־לב להגיע לתעלה במלחמת ההתשה. הגעתי לתעלה בפיקוד דרום ובאותו הזמן חתמו על הסכם הפסקת אש. כשהגעתי לתעלה, כבר היתה הפסקת אש.

יוחנן וולך במדי נבחרת ישראל,

"מצאתי את עצמי שם, על הסוללה, כשמולנו המצרים באיסמעלייה, והתחיל דיון על כדורגל. אריק שרון ז"ל מאוד אהב, גם דדו ובכירים נוספים וככה נוצרה בנינו שיחה על כדורגל. מאוד אהבתי את הצבא. אף אחד לא בודק את הרקע שלך, רק לפי התרומה שלך, בדיוק כמו בכדורגל.

צה"ל במלחמת יום הכיפורים, צילום: לע"מ

"ואז, מונדיאל 1970, רגע גדול, שאחריו לחמתי במלחמת יום הכיפורים ולבנון הראשונה. ביום הכיפורים, כשנגמרה המלחמה, יצאנו לרמת הגולן לחפש שרידים של מטוסים. לא מצאנו, ואחרי זה ישבתי עד פברואר במוצב, חצי עונה הפסדתי בעונת 1973/74.

"שלושה חודשים אחר כך זכיתי עם הפועל חיפה בגביע המדינה. כשסיימנו את החגיגה נסעתי מיד להר דב לפתיחת ציר, והנה, לא נגרע מכבודי דבר".

שייע פייגנבוים: "השער מגמר הגביע לא יצא לי מהראש"

"לא אשכח את גמר גביע המדינה נגד הפועל ירושלים בשנת 1972, כשניצחנו 0:1 משער שלי. בשער שלהם עמד יהודה תובל ז"ל, שנהרג ב־1985. כששמעתי את זה לא האמנתי. כאב לי אז מאוד, לא יצא לי מהראש המשחק מולו, כשהוא עומד בשער. הכל צף לי.

שייע פייגנבוים מול שחקן אוסטרלי במשחק באיצטדיון רמת גן, צילום: משה מילנר, לע"מ /
israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"ולחשוב שיש כיום שחקנים, כוכבים, שמנסים להתחמק מהצבא. זו דוגמא עבורם, אף אחד לא מבין או יאמין מה היה בתקופות האלה. בשירות הצבאי שלי הייתי נהג בפיקוד צפון של אחד הבכירים. הייתי רואה שיירות של שבויים סורים לבושים בתחתונים וגופיות טריקו. כל זה ברמת הגולן. להגיד שלא היה פחד איימים? היה. ואחרי כל זה חזרנו לקבוצות ושיחקנו כרגיל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...