"זמנים קשים יוצרים אנשים חזקים. אנשים חזקים יוצרים זמנים טובים. זמנים טובים יוצרים אנשים חלשים. אנשים חלשים יוצרים זמנים קשים": דבריו של הסופר ג'י מייקל הופף מתכתבים עם דברים שרבים מאיתנו רואים וחווים ביומיום.
אנחנו רואים את זה בקומדיה - למשל, האמירה על מה שבני הדור השני עושים לעסקים מוצלחים שירשו; או כשלואי סי.קיי מקפיד להזכיר לילדות שלו שהוא זה שעשיר, ולא הן; או כשכריס רוק, בספיישל החדש שלו, מספר איזו ילדה עשירה ומעצבנת הבת שלו היתה (עד שהוא לימד אותה שיעור בקבלת אחריות).
גם בנתונים סוציו־אקונומיים רואים את האמת הרבה שנמצאת בציטוט הזה. לפי דו"חות שונים, 50%-40% 500-400 האנשים העשירים והחברות העשירות בארה"ב הם מהגרים או ילדי מהגרים. תקראו את הנתון הזה שוב.
זה עוזר להבין את ההבדלים בין הדורות בארה"ב. למשל - "הדור השקט", שנולד לתוך השפל הגדול של 1929 והגיע לבגרות אחרי מלחמת העולם השנייה (רשמית: 1945-1928). דור שמתאפיין בעבודה קשה, בחוסר חיבה לסיכונים ובהערכה למסורת, לקונפורמיזם ולמחויבות קהילתית, ושאחראי לרבות מהחברות הגדולות והמוצלחות בתולדות העולם.
עכשיו שימו לב לתיאוריה הזו, שהיא אולי הדבר הכי "בומרי" שתקראו אי־פעם, אבל אולי גם יש בה משהו: דיוויד סטרן ז"ל, הקומישינר הכי מוצלח והכי קשוח שאי־פעם היה ל־NBA, הוא יליד 1942. הוא זה שלקח את הליגה מהזמנים הכי גרועים שלה עד לצמרת מפעלי הספורט הכי עשירים בעולם. שנאמר - זמנים קשים יוצרים אנשים חזקים.
הליגה שסטרן עזב ב־2014 - גם אם כמה שנים מאוחר מדי - היתה ליגה חזקה, עשירה ועדיפה בעשרות מונים על זו שהוא קיבל. שנאמר - זמנים קשים יוצרים אנשים חזקים שיוצרים זמנים טובים.
זו הליגה שאדם סילבר קיבל. סילבר, יליד 1962 ("דור הבייבי בום"), עובד בליגה מאז 1992 של נבחרת החלומות בברצלונה. סילבר בעצם גדל תחת סטרן. אם תרצו, הוא בן הדור השני שירש את העסק המוצלח מהוריו.
ואמנם זו רק תיאוריה, אבל היחס שנותן סילבר ל"ילדיו" (שחקני הליגה) הוא רך, מבין ומכיל בהרבה מזה שסטרן אי־פעם היה מסוגל לתת. והנה שני דברים שקרו במשמרת של סילבר: הראשון - הליגה שברה שיאי רייטינג שליליים מאז עידן הכבלים והשידורים החיים. השני - מאז
קפיצת תקרת השכר בשנת 2016, התקרה ממשיכה לצמוח ב־4.7% בממוצע בשנה בלבד.
ומכיוון שתקרת השכר מחושבת לפי הכנסות הליגה, צריך להבין את זה: עם המקום שבו הריבית נמצאת עכשיו - יש סיכוי טוב שפיקדון בבנק שלכם יניב תשואה יותר גבוהה. זה נתון מביך מאוד עבור אחת מליגות הספורט העשירות והפופולריות בעולם.
כולם אשמים במצב
עכשיו תזרקו לתוך המציאות הזו, שבה השחקן הוא חזות הכל וכולם דואגים להעצים אותו ולא להכעיס אותו, את ג'ה מוראנט - בחור בן 23, שבתוך שלוש-ארבע שנים מהירות הפך משחקן קולג' קטן לסופרסטאר, עם חוזי עתק עם נייקי ועם חברות מסחריות אחרות.
ופתאום אפשר אולי להבין קצת יותר למה הוא ממשיך להסתבך בכל כך הרבה שערוריות מביכות מחוץ למגרש; להבין שיש לו המון אשמה במה שקורה לו, אבל שגם המערכת שמסביבו אינה האידיאלית לעזור לו לשמור על עצמו מעצמו.
ואולי אפשר גם לחשוב רגע מה באמת צריך להשתנות בצמרת הליגה, כדי לעזור לכוכב כזה גדול לא להפסיד לעצמו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו