נטע לביא נפרד בדמעות ממכבי חיפה: "לפעמים הרגשתי שמגיע לי יותר"

מכבי חיפה נפרדה היום (ראשון) רשמית מקפטן הקבוצה, נטע לביא, במסיבת עיתונאים שבסיומה הפך רשמית לשחקן של גמבה אוסקה היפנית.

לביא, שגדל במכבי חיפה ושיחק בקריירה אך ורק בשורותיה, זכה עם המועדון בשתי אליפויות, גביע, אלוף האלופים, גביע הטוטו, שלב בתים של ליגת האלופות ושלב בתים בקונפרנס ליג. למסיבת העיתונאים שאירגן, הגיעו כל אנשי הצוות המקצועי, השחקנים ומשפחתו של השחקן.

תחילה, המאמן ברק בכר נשא דברים מרגשים ואמר: "נטע לביא מסמל את המילה מנהיגות. הוא מנהיג אמיתי, זה לא טייטל אלא עבודה. הוא עשה את זה כי זה נכון לקבוצה, לא חיפש להתפרסם או להתבלט, עשה זאת בעיקר מאחורי הקלעים. מנהיגים אמיתיים עושים את הדברים הקטנים. סיפור קצר מהקיץ. הרקע לפגישה היה עונה לפני, נטע נפצע פציעה קשה והתקשה לחזור לעצמו.

"היו הרבה ביקורות עליו ועלי, אמרו שאני נותן לו בכוח והוא לא הרגיש מאה אחוז. הוא בא אליי ואמר 'אני רוצה ללכת, מיציתי'. אמרתי לו שזה לא נכון, שצריך לעזוב גאה ולא עם מחשבות ללכת לליגה נידחת באירופה. אמרתי לו שישחק לפני כולם ושהוא המנהיג של הקבוצה הזאת. הוא לקח את המפתחות".

על מה הנעשה מאחורי הקלעים בשבועות האחרונים, סיפר בכר: "בשבועות האחרונים נטע שיחק עם פציעה טורדנית. כל פעם הוא אמר לי שכל מה שצריך הוא יעשה. נטע סיכן את הבריאות שלו ואת חוזה העתק שהיה לו על השולחן. מול מכבי ת''א הוא עלה חולה עד אפיסת כוחות. ברמה האישית זה מאוד קשה. בהתחלה כשיענקל'ה אמר לי על ההצעה, אמרתי שאין סיכוי שהוא הולך. אני מאחל הצלחה, גם למשפחה. ברמה האישית, כמאמן, מודה על רגעים מקסימים".

לביא עצמו אמר: "תודה לברק על המילים החמות. קשה לי לדבר על תקופה כה משמעותית בחיי. 7 שנים הבוגרים שאין יום שלא חושב על מכבי. מכבי חיפה תמיד הייתה בראש שלי. זה התחיל במפתיע, משחק לא חשוב בגביע הטוטו. אף אחד לא חשב, שדווקא אני מהמשחק הזה, אהפוך לשחקן הרכב וקפטן הקבוצה. רוני לוי נתן לי את הביטחון. מי שהיה איתי בחדר ההלבשה אז ייתאר אותי כילד שקט. למדתי לבחון מה זה מכבי חיפה. זה לקח 3 שנים, פציעה ארוכה, הרבה כישלונות וגל אלברמן אחד.

"מהרגע הראשון דיברנו באותה השנה. הוא לקח לי את המקום בהרכב, אני רוצה להודות למרקו בלבול על השקט שנתן למועדון. קיבלתי אחריות. עבדנו מאוד קשה. הגיעו שחקנים שהפכו למשפחה עבורי. אחרי שנתיים וחצי האליפות חזרה אחרי עשור. זה היה ויהיה הרגע הגדול בקריירה שלי.

"לאורך כל הפציעות אמרו שאני לא מתאים, לא התייחסתי, ברק נתן לי גב והאמין בי. גם כשלא הסכמנו, תמיד תמכנו אחד בשני. הוכחת לי שחלומות מתגשמים. ליגת האלופות היא החותמת שמכבי חיפה המועדון הכי גדול בארץ. הקהל, הארגון. אף פעם לא לקחתי קרדיט על המהפך והשינוי מהשנים הרעות. גם עכשיו אני חושב שלא עשיתי כלום.

"גישרתי בין ההנהלה לשחקנים, נתתי עצות. הקרדיט כולו ליענקל'ה שחר. התייחסו אליי כבן, תודה על כל מה שנתת לי, הכנת אותי לחיים האמיתיים. הדבר הכי חשוב שלקחתי ממך, אמרת לי שלא תוותר. ידעת שבסוף תצליח. אני מבטיח להמשיך להיות שגריר של המועדון ולייצג את הערכים שקיבלתי. אוהדים ירוקים, מערכת היחסים שלנו היתה מורכבת, עברנו הכל יחד.

"לפעמים הרגשתי שמגיע לי יותר. לימים הבנתי שאתם רוצים את טובתי וטובת הקבוצה. כזה אני. אף פעם לא דיברתי בתקשורת. אני יכול להבטיח שתמיד נתתי את כולי פיזית ונפשית. הניצחון הגדול שלי היה שהייתם מאושרים. השיר שכתבתם הפך להמנון בבית ובכל פעם ששרתם אותו, בכיתי מאושר. מכבי חיפה היא קודם כל האוהדים. בטוח שעוד אשמע את השיר הזה בהמשך הקריירה".

על ההחלטה לעזוב למרות שקיבל הצעה ממכבי חיפה להישאר: "אני חושב שההחלטה שלקחתי היא בגלל כמה סיבות מהעבר. המועדון הסתדר, אם לא הייתי חושב ככה לא הייתי עוזב. מאז צסק"א הבנתי שהקבוצה הסתדרה בלעדיי. מי שישחק במקומי יעשה את העבודה בטובה ביותר. יש פה שחקנים טובים והם יעזרו לקבוצה להמשך המטרות שלה".

עוד הוסיף: "הרגע הגדול היה הזכייה באליפות. היו רגעים קשים. החלפנו מאמנים ובצדק לא אהבו לראות מה שקורה פה. המועדון הזה יציב. החלום נשאר בי, בקיץ היה זמן פחות טוב לעזוב, הסכמתי עם ברק. היום המועדון במקום טוב ולכן לדעתי זה הזמן".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"היו לי כמה הצעות. כלכלית, יותר גבוהות. יפן מעניינת אותי והמאמן הראה לי נכונות להיות שחקן מוביל. נכון שהם סיימו מעל הקו האדום אבל זה מועדון שרוצה להיות בצמרת. יפן עשתה דברים מדהימים במונדיאל, יש שם כדורגל טוב ואני יוצא להרפתקה הזאת. מכבי חיפה היא הבית שלי ועצוב לעזוב בית. אני חייב את המעבר הזה עבורי ועבור המשפחה שלי".