חיים סילבס סיים את דרכו בבני סכנין אחרי שישה משחקים בלבד ללא ניצחון. זה לא שהקבוצה היתה בתחתית. סכנין במקום השביעי, שתי נקודות בלבד מהמקום השישי שמוביל לפלייאוף העליון, אבל המאמן שילם את המחיר וכעת הוא מדבר על התקופה שלו במועדון.
"זו היתה תקופה מוצלחת, ואני אומר את זה דווקא אחרי שאני כבר לא שם", סילבס אומר בראיון. "עובדתית, התקופה האחרונה היתה המשבר הראשון במועדון מאז שאני שם. רגע לפני שאני חותם במקום, אני עושה לעצמי הגדרת מטרות ויעדים ברמה הקבוצתית ורק אז האישית.
"אחר כך אני עושה מיפוי טקטי ובודק איך עם הכלים שמחכים לי אני עושה את הכי טוב שיש. הגעתי בינואר, ועד לסיום העונה עמדנו במטרות שזה לעשות פלייאוף עליון ועם תוצאות טובות ובתוכן גם ניצחון על מכבי ת״א. גם תחילת העונה עם 13 נקודות בשבעה משחקים זה משהו שראוי לציין ומול קבוצות פלייאוף עליון. אי אפשר להגדיר את התקופה שלי בסכנין על פי ששת המשחקים האחרונים".
- אתה חושב שההפסד לבית"ר חרץ את גורלך?
"יש מפגשים שלא צריך להחדיר בהם מוטיבציה. אני מעדיף להתרחק מכל מה שקשור לפוליטיקה ולהתעסק אך ורק בכדורגל. זו שאלה מצוינת ששווה לשאול את ההנהלה. להפסיד לכל קבוצה זה יותר מדי. עובדתית, ההפסדים הספציפיים הללו הגיעו אחרי תקופה נהדרת והופתעתי שנוצרה עוינות מצד הקהל כלפי המערכת. בדיעבד זה היה הסמן לתקופה הלא טובה. בשורה התחתונה הפסדנו כי כנראה היינו פחות טובים".
- יכול להיות שהעובדה שלא החתימו אותך ישר בקיץ אותתה כי זה המקום שלך לעזוב?
"כל אדם רוצה לקבל הערכה על ההישגים שלו ולראות שכר לעמלו, ולכן התאכזבתי. אני מקצוען ומסתכל על הדברים בצורה קרה. כשאני מגדיר מטרות, אני פחות מסתכל על מה ההנהלה תחליט, אני מכין את עצמי כרגיל ברמה המקצועית והטקטית. נכון שיש כאן אישיו, ולאו דווקא בגללי אלא בגלל שזו תקופת מעבר בין עונות ולסקאוטינג משקל קריטי.
"בכל דקה שעוברת אפשר 'לאבד' שחקן שלא יכול להגיע כי כבר ימצאו לו היכן לחתום. למרות שהיה הרבה יותר נכון אם באופן טבעי היו מחדשים לי את החוזה, בעיקר אחרי המטרה שהשגתי עם סכנין בשנה קודמת".
עוד הוסיף סילבס בנוגע ההצעה: "קשה היה לסרב, כי כמאמן אני רוצה קבוצה שאני מאמין בה ומאמין בסגל. עובדתית, אחרי שישה משחקים, ולמרות שהקבוצה במקום השביעי, אני לא שם. בדיעבד? הייתי צריך לדעת שיותר מדי קרדיט לא יהיה לי פה. איפשהו עמוק בפנים הרגשתי את זה, אבל האמנתי מאוד שנצליח".
- אבל הגעתם לפלייאוף העליון, זה אמור היה להיות אוטומטי?
"אתה לא חושב על זה. נכון שכשמישהו אובייקטיבי מסתכל מבחוץ הוא רואה את זה, אבל כשאני עובד ביום-יום אני לא מרגיש את זה. זה מסע ורצים ביחד עם ההנהלה ועם כולם ומערכת היחסים היא טובה רוב הזמן. חשוב לי מאוד לציין שנהניתי מאוד בסכנין, חוויתי הצלחות ורגעים בלתי נשכחים עם הקהל, עם ההנהלה והאנשים שסובבים את המועדון, ובעיקר עם השחקנים והצוות, שאיתם היה לי חיבור חזק מאוד.
"עובדתית, אני המאמן הכי מצליח בסכנין מאז יוסי אבוקסיס. סכנין הגיעה פעם אחת מאז לפלייאוף העליון וזה היה איתי. יחד עם זאת, אחרי חודש וחצי פחות מוצלחים נאלצתי לעזוב".
- מרגיש כאילו השחקנים לא לקחו אחריות על התוצאות.
"לא מדויק. העובדה שבסופו של דבר מאמן משלם את המחיר מוקדם מדי זה נכון, אבל זה לא בהכרח אומר שאין ביקורת על שחקנים. אני בתחושה שעזבתי מוקדם מדי את סכנין, בטח כשהקבוצה במקום הזה. אי אפשר להחליף את כל השחקנים, ודאי לא כשהחלון סגור, ולדעתי כולם מקבלים ביקורת בתקופה הזאת.
"התחושה היא שבסכנין הדברים מאוד אמוציונליים. הבעיה הגדולה בסכנין שהפסדים נצרבים חזק בהרגשה וזה פוגע בתחושות של ראשי המועדון ובסביבת המועדון. פתאום יכולים לשנות דעה על השחקנים או עליך כמאמן בטווח מאוד קצר. זה פוגע לא רק במאמן אלא גם בקבוצה והופך תקופות רעות לארוכות יותר ומקשה מאוד על ניהול המשבר.
"אני לא בא לתקן עולם, וזה אולי יישמע קלישאתי, אבל צריכים להיות יותר סבלניים ולהכיל תקופות פחות טובות ולדעת לנהל משבר. לא משנה איזה מועדון אתה, אם מכבי חיפה או ת״א, יש רגעים ותקופות שזה פחות עובד ויש משברים שפשוט צריך לדעת לנהל. בקבוצות כמו סכנין המאמן הוא לפעמים גם יועץ התקשורת, האנליסט ועוד תפקידים שלא בהכרח הוא מונה להם. יחד עם זאת, חשוב לי שוב לציין שאני מכבד מאוד את האנשים שעבדתי איתם בסכנין, מאבו יונס וחאלד דוכי בראשם, דרך כולם. היתה לי מערכת יחסים מכבדת מאוד, כולל ברגע העזיבה".
בבני סכנין יש הנהלה דומיננטית, עם היו"ר מוחמד אבו יונס והמנכ"ל חאלד דוכי, אבל מסביב יש לו מעט ספונסרים וחברי הנהלה שמייעצים ורואים עצמם כחלק מהמערכת. סילבס ידע זאת כשהגיע לסכנין אבל לא חשש. גם בפיטורים של מאמנים קודמים, כשהקרקע החלה לבעור והשיח סביב הפך לשלילי, לא היה מנוס מפיטורי מאמנים, וכך היה גם עם סילבס.
"במועדונים כאלה הבחוץ נכנס פנימה והפנים יוצא החוצה, כולם מעורבים, וזה גם הקסם של המקומות האלה", הוא מסביר, "הכל משפחתי. אני כמאמן התנהלתי רק מול אבו יונס ודוכי והם אלה שמקבלים בסופו של דבר את ההחלטה לגביי, וזה לא משנה מה השפיע על ההחלטה".
- איך היו היחסים עם בירם כיאל? אולי דווקא המעורבות שלו יכלה לסיים את הסיפור איתך אחרת?
"לייחס לו רק דומיננטיות מחוץ למגרש עושה עוול למה שהוא עושה על המגרש. כי בדרך כלל מייחסים את זה לשחקנים שעל המגרש שהם כבר פחות טובים. אצל בירם הכוח הגדול שלו זה שהוא שחקן מעולה, סוחף, עוצמתי באימונים, ווינר עם מוסר עבודה מטורף. הוא מביא רמת מקצוענות מהאי הבריטי וזה גם ערך מוסף לשחקנים צעירים או לכאלו שפחות נלחמים.
"הוא מנהיג במלוא מובן המילה. בזכות כל הדברים האלה הולכים אחריו לכל מקום. יש לו יכולת להתמודד בהמון היבטים בשל המנהיגות והיכולת הוורבלית והקשרים שלו. אני מאוד נהניתי לאמן אחד כזה, ומגיעה לו כל מחמאה".
- איפה הטעויות שלך השנה?
"בניית הקבוצה היתה טובה, ולראיה - פתיחת עונה מצוינת למרות החתמה מאוחרת של המאמן, יציאה מאוחרת למחנה אימונים ומשברים כאלה ואחרים. הקבוצה הגיעה מוכנה לליגה, ועשתה פתיחת עונה נהדרת, וכל מי שראה אותה אמר שזו הקבוצה הטובה בליגה אחרי שלוש הגדולות. אז אם המאמן אשם בימים פחות טובים במה שלא טוב, אפשר גם 'להאשים' אותו במה שכן טוב.
"מובן שבמשחקים שפחות הצלחנו בהם גם הפעולות שלי הצליחו פחות. אני לא חף מטעויות ואני מנסה להשתפר כל הזמן. בכדורגל המודרני אנחנו רואים שינויים תכופים, ואני תמיד מנסה להיות שם. אם זה לנסות לבנות מערך אנליסטים, להכניס טכנולוגיות חדשות, דבר שלא תמיד מצליח במקומות מהסוג הזה, בדרך כלל בעיקר בגלל מגבלות תקציביות. בכל אופן, אני עוקב יום-יום ולומד מגמות. לבטח טעיתי בהרכבים ובחילופים כאלה ואחרים, וזה משהו שתמיד אפשר לעשות יותר טוב. ועדיין, אני חושב שששת המשחקים האחרונים לא מגדירים את התקופה שלי בבני סכנין, כי מלבד המשחקים האלה היו עוד 30 שבהם כן הצלחנו. זו חתיכת דרך, שבה עשינו פלייאוף עליון ופתחנו את העונה, כאמור, מצוין. בסך הכל נהניתי".
- אתה חושב שיכולת לעשות יותר אם היית נשאר? לעמוד במטרה להגיע לפלייאוף העליון?
"לא יודע אם יותר או פחות, אני יודע שהייתי עומד במטרה להגיע לפלייאוף העליון. אני מאחל לסכנין לעמוד במטרה הזו גם בלעדיי. אני מבחינתי שלם. עזבתי קבוצה במקום השביעי, פסע מהפלייאוף העליון".
- לאן פניך עכשיו?
"הקו הדק בין מודעות עצמית לגאוותנות עלול לתת את הרושם הלא נכון, לכן לא אעיד על עצמי יותר מדי. אני רק יכול לומר שאני כמאמן מתפתח כל הזמן. אלה דברים שכלפי חוץ פחות רואים אותם. השחקנים הם אלה שעובדים איתך כמאמן ביום-יום ומכירים אותך בצורה הטובה ביותר. אני בוודאי שמח וגאה על הדברים שעשיתי בסכנין, גם ברמה המקצועית וגם ברמה המנטלית. אני יכול לאמן בכל מועדון ולהשיג כל מטרה".
- אתה מרגיש שאולי יש פגיעה בתדמית שלך כעת?
"כל אנשי המקצוע, אם זה שחקנים שעבדו איתי ומאמנים קולגות של מועדונים אחרים, יודעים להעריך אותי כאיש מקצוע ויודעים שיש מאפיין מאוד חזק לקבוצות שלי - הן תמיד מאורגנות וממושמעות, וזה אף פעם לא נעשה מתוך רודנות או דיקטטורה.
"לרוב עבדתי במקומות שהם לא פשוטים, נכון שהתדמית שלי שקטה, אבל פראייר אני לא. האופי השקט שלי הוא מה שמגונן על המערכת".
- ועדיין, אתה מחכה לקפיצה בקריירה שלך כמאמן, לקבל מועדונים גדולים ולנסות להצליח גם שם.
"קפיצה בסופו של דבר זה לקבוצה גדולה. כי מבחינת הישגים, הנתונים מאוד ברורים ושקופים: אימנתי בארבעה מועדונים בקריירה שלי. בשלושה מתוכם הגעתי להישגים. ברעננה לעשות פלייאוף עליון זה הישג כמו זכייה באליפות. בהפועל חיפה אני השני, עם קלינגר, ב-18 שנים שעשינו פלייאוף עליון, ובסכנין מאז אבוקסיס אני היחיד שעשה פלייאוף עליון.
"מלבד קריית שמונה, ששם באמת נכשלתי ובעיקר למדתי, בכל הקבוצות הצלחתי להגיע להישגים והם היו לא ברורים מאליהם. העניין הוא שבסופו של דבר יש רצף שלילי וזה נתפס לא טוב, כי זה מה שזוכרים. הישגים נוספים שאף פעם לא נספרים זה קידום צעירים ומכירת שחקנים, ובכל המועדונים בהם אני עובר נרשמת הצלחה בתחומים האלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו