היה ממש נחמד: הרגעים והציונים שנים חלפו מאז שמכבי חיפה ביקרה בפעם האחרונה ליגת האלופות, קמפיין שזכור בעיקר בגלל שהסתיים ללא שער זכות. מאז, חיפה איבדה את הבכורה בישראל ובמשך יותר מעשור חיפשה את דרכה חזרה, קודם לפסגת הכדורגל שלנו ובהמשך לשמנה ולסלתה של הכדורגל האירופי. אז אחרי שבעונה שעברה היא הודחה בסיבוב הראשון של מוקדמות הצ'מפיונס, העונה היא עשתה תיקון.
אז נכון שהקמפיין הסתיים בצורה חמוצה עם שתי תבוסות קשות בחוץ ובבית לשתי מוליכות הבית כשחיפה פשוט נופלת מהרגליים. אבל גם המשחקים האלו, לא העיבו על המסע המופלא של הירוקים באירופה. ואחרי שהכל נגמר, קבלו את גיליון ההערכה לשחקנים ולצוות.
ג'וש כהן – 12 משחקים (כולל מוקדמות), 1080 דקות, 3 משחקים רשת נקיה (אחד בבתים) – 7
אי של יציבות. היה שם כשצריך אותו, מודע לחסרונותיו וליתרונותיו (תכונה מאוד חשובה שלא תסולא בפז) ונותן המון שקט להגנה
דילן בטובינסיקה - – 5 משחקים, 450 דקות – 7
בוגדן פלאניץ' היה אחד הבלמים הטובים שנחתו בישראל ובורג מאוד משמעותי בעליה לשלב הבתים. עצם העובדה שעזיבתו כמעט ולא הורגשה (גם בליגה) היא המחמאה הכי גדולה שבטובינסיקה יכול לקבל. בינגו אדיר של צוות הסקאוט של מכבי חיפה בסיטואציה לא פשוטה
עבודלאיה סק – 6 משחקים, 4 בהרכב, 486 דקות, שני צהובים, צמד בפריז – 6
הגיע כבלם הבכיר מבין השניים שאמורים היו להיכנס לנעליו של פלאניץ', אבל בניגוד לבטובינסיקה, התקשה לייצר יציבות הגנתית ולתפוס מקום של קבע בהרכב. במשחקים ששיחק, ראו שהוא חזק מאוד פיזית, אבל מתקשה מול שחקנים זריזים וגם עם הכדור הוא עדיין לא מספיק בטוח
דניאל סונדגרן – 10 משחקים (כולל מוקדמות), 865 דקות, שער אחד ומיוחד בבלגרד – 7.5
אחד השחקנים החשובים והטובים לאורך כל הדרך. אפשר לבכר את הגמישות הטקטית והמעבר בין המערכים ואפילו קיבל הכרה במולדתו כשזומן לנבחרת וערך בכורה בהרכב (הופעה שניה סה"כ) בגיל 31
שון גולדברג – 12 משחקים, 1080 דקות – 7.5
העוגן הישראלי בהגנה של בכר. מוכיח שעונת הפריצה המדהימה שלו בעונה שעברה אינה מקרית וגם העזיבה של פלאניץ' (שחלק מהצלחתו של גולדברג יוחסה לאחרון) לא פגעה בו. למרות עומס דקות חריג, כולל נבחרת, מפגין יציבות ונראה נהדר ברוב מוחלט של המשחקים
פייר קורנו – 11 משחקים (10 בהרכב), 781 דקות, שני בישולים – 7
לא פשוט לפגוע במגן זר, קשה שבעתיים לעשות את זה עם שניים ואפילו לדאוג שהם ישלימו אחד את השני עם התכונות שלהם. חיפה עשו את זה עם קורנו, הצד היותר איכותי התקפית משני המגנים. הרבה רגעים נהדרים במוקדמות, אבל לשיאו הוא הגיע במחצית הראשונה מול יובנטוס שם סיפק הצגה והיה מהגורמים העיקריים לניצחון הגדול.
נטע לביא – 12 משחקים, 979 דקות (10 משחקים 90 דקות), שני צהובים – 8
הקאמבק המרשים של העונה. אחרי סיום עונה לא פשוט, עם חזרה לא טובה מהפציעה ואיבוד מקום בהרכב, פתח נטע את העונה עם אמון מלא מבכר והחזיר לו בענק. לא נפל מקשרי העל שעימם התמודד, היה אחראי על החילוצים בלחץ והיציאות למעברים והוכיח שהוא קשר אחורי שיכול לשחק גם בליגות גדולות משלנו.
מוחמד אבו פאני - 11 משחקים, 5 בהרכב (4 בבתים), 560 דקות, שער אחד – 6.5
אחרי פתיחת עונה מגומגמת שבה איבד את המקום בהרכב, דווקא בשלב הבתים הוכיח אבו פאני איזה שחקן איכותי הוא, בעיקר ההופעות בטורינו ובבית מול פ.ס.ז'
עלי מוחמד - 11 משחקים, 839 דקות, שני שערים – 8.5
השחקן של מכבי חיפה במוקדמות (יחד עם חזיזה ופיירו) וזה שאפשר לה ללחוץ על כל המגרש בזכות הניידות ויכולת החטיפה שלו ,פתח את שלב הבתים עם פציעה כואבת מול בנפיקה שגרמה לו להחמיץ את משחק הבית מול פ.ס.ז', אבל הוא חזר בגדול עם משחק נהדר בניצחון על יובנטוס.
צ'ארון שרי – 12 משחקים, 978 דקות (הוחלף רק בפיראוס, דקה 78), 4 שערים, בישול אחד – 8.5
המנהיג ההתקפי של מכבי חיפה במרכז המגרש. הבקיע שניים מהשערים הכי חשובים במסע – הראשון בפיראוס ושער הניצחון מול הכוכב האדום בסמי עופר. התכבד גם לשבור את בצורת השערים של חיפה בשלב הבתים מול פ.ס.ז'. בגיל 34, נראה טוב ואיכותי מתמיד
דולב חזיזה - 9 משחקים (כולל מוקדמות), 647 דקות (210 בשלב הבתים), שער אחד, 5 בישולים (אחד בבתים) – 8.5
חזיזה פשוט ריחף במשחקי המוקדמות. כמגן, ככנף, בימין או בשמאל, בכל מקום שבכר הציב אותו הוא היה נפלא. הוא גם בישל את השער הראשון בשלב הבתים לשרי. לצערו ולצערה של חיפה הוא נפצע בחימום לפני משחק הליגה בנוף גליל והפסיד את הסיבוב השני של שלב הבתים
.עומר אצילי – 12 משחקים, 5 בהרכב, 503 דקות, 2 שערים, בישול אחד – 7
אחרי שאיבד את ההרכב בתחילת העונה ובמשחקי המוקדמות בעיקר עלה מהספסל (ולמרות זאת היה מעורב בשער העלייה הדרמתי בבלגרד), בשלב הבתים הוא חזר לעצמו כשבעיקר נזכור את ההצגה הגדולה שלו בסמי עופר מול יובנטוס.
דין דויד – 12 משחקים (6 בהרכב מוקדמות, 3 בבתים), 640 דקות (413 במוקדמות, 237 בתים), שער ובישול – 6.5
דין דויד פתח את העונה עם משבר בחייו האישיים שהשפיע גם על המגרש. למרות זאת, בכר נתן לו לפתוח בכל משחקי המוקדמות ודויד החזיר לו עם עבודה קשה ומשמעת טקטית, גם אם זה לא בא לידי ביטוי במספרים. אחרי הצמד הנהדר בליגה מול מכבי ת"א, דויד גם השתחרר באלופות וכבש שער נהדר בטורינו.
פרנטדזי פיירו – 12 משחקים (11 בהרכב), 932 דקות, 5 שערים (מוקדמות), שני בישולים (בתים) – 8
סחב את חיפה על כתפיו הרחבות במשחקי המוקדמות שם כבש חמישה שערים והרשים מאוד בנוכחות הפיזית שלו בקרוסים לרחבה. אמנם בשלב הבתים הוא לא הצליח להבקיע, אבל היה אחד מהעוגנים של המערך של בכר, בישל שני שערים, עבד ונלחם כמו אריה מול בלמים ברמה עולמית כדי לתת אוויר להגנה ומקום לאצילי ושרי להיכנס אליו בהתקפה.
ברק בכר והצוות המקצועי – 8.5
בכר והצוות שלו בנו קבוצה שתתקן את הכישלון מהעונה שעברה במוקדמות ליגת האלופות ועשו את זה בצורה נהדרת. הם החליטו שהקבוצה תלחץ על כל המגרש ותוכל לשחק בשני מערכים שביניהם היא יכולה לעבור תוך כדי משחק.
לשם כך הביאו מגן עם תכונות של בלם, מגן עם תכונות של קיצוני וחלוץ עם נוכחות פיזית מרשימה. היכולת של בכר לגרום לשחקניו להאמין שהם שווים לכל יריבה הייתה יותר ממרשימה. וגם אם שני משחקי הסיום הסתיימו בתבוסות לא פשוטות, אי אפשר שלא להעריך אותו על הדרך, התעוזה והגאווה העצומה שהעניק לקהל הירוק.
ניהול וקהל – 10
כדי לעלות לשלב הבתים ובטח כדי להשיג שם ניצחון, צריך ניהול מקצועי מושלם ועל זה שאפו ענק מגיע לכל העושים במלאכה. הקהל של חיפה התנהג למופת והפך את סמי עופר למקום שפשוט חוויה להגיע אליו, כמו באצטדיונים הגדולים והמפורסמים בעולם. שלא לדבר על משחקי החוץ שהוציאו מישראל אלפי אוהדים שלא הפסיקו לשיר ולעודד ונצרו בזיכרונם רגעים וחוויות בלתי נשכחות. תענוג!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
