בומבונרה של ילד: לוקה לנגוני יסדר אליפות דרמטית לבוקה?

ביום ראשון תנעל הליגה הארגנטינאית עם מחזור סיום שהוא גם מבחן הספורטיביות האולטימטיבי של הכדורגל המקומי. בוקה, עם יתרון נקודה בפסגה, תארח את אינדפנדיינטה כשניצחון יבטיח לה את התואר.

במקביל, ראסינג השנייה תקווה למעידה כשתארח את ריבר פלייט. איפה מבחן הספורטיביות הגדול פה? בבקשה: שתי המתמודדות על התואר ישחקו מול היריבה הגדולה ביותר של הקבוצה השנייה במאבק. האם אינדפנדיינטה מסוגלת לעזור לראסינג? האם ביכולתה של ריבר לתת יד לבוקה? בעונה הזאת של הליגה הארגנטינאית באמת שאי אפשר לדעת דבר.

ההוכחה לכך היא לוקה לנגוני. בחודש יוני, כשהעונה הזאת נפתחה, החלוץ הצעיר של בוקה היה אופציה שישית בעמדה שלו – שחקן שסיכוייו לשחק בהרכב נמוכים מאלה שירד בישראל גשם בחודש אוגוסט. לפניו היו סבסטיאן ויז'ה, אסקייל סבאז'וס, טוטו סלביו, נורברטו בריאסקו וניקולס אורסיני. כדי למצוא את הדרך לדשא היה זקוק לנגוני לצירוף מקרים יוצא דופן, וזה אכן הגיע.

ויז'ה וסבאז'וס נפצעו בצורה קשה, סלביו עזב, אורסיני ובריאסקו לא פגעו בכלום ואפילו המאמן התחלף - הלך בטאגליה, הגיע הוגו איברה. בלית ברירה לנגוני בן ה-19 נזרק למערכה, ותוך כמה חודשים הפך לכוכב הכי גדול של בוקה ולמי שעשוי להוביל אותה לתואר. כמה מפתיע זה היה? לנגוני עדיין מגיע במונית לאימונים כי טרם רכש לעצמו רכב חדש.

הכל התחיל באוגוסט מול אתלטיקו טוקומאן. אחרי כמה משחקים שבהם ליקט מעט דקות, לנגוני נכנס בדקה ה-70 בפיגור 1:0 ובעשרים הדקות ששיחק כבש את השוויון – שערו הראשון בקבוצה הבוגרת – ואת שער הניצחון שלוש דקות לסיום. "הבומבונרה התפוצצה ולא יכולתי להאמין שזה בגללי", אמר אחרי הצמד המרהיב; "הורדתי את החולצה וחגגתי עם המשפחה שלי שהייתה ביציע".

שבוע אחר כך הוסיף הקיצוני/חלוץ שער ניצחון מול קולון, ומאז תרם גם גול ניצחון מול גודוי קרוס, בישול ניצחון מול אלדוסיבי, גול ניצחון מול סרמיינטו וביום חמישי האחרון עוד גול ניצחון, הפעם ב-1:2 על חימנסיה, ששלח את בוקה למקום הראשון לקראת מחזור הסיום. בתוך חודשיים כבש לנגוני שישה שערים בליגה – כולם שווים נקודות – והוסיף עוד אחד בגביע.

מילד שב-2017 ביקש להצטלם עם כוכב הקבוצה דריו בנדטו, הפך לנגוני לכזה שבנדטו מבקש להצטלם איתו. הקהל מאוהב, התקשורת נטרפת, ורק השחקן עצמו נשאר רגוע ושלו; "אני רק מנסה להשתפר מידי יום", אמר, חושף את סוד הקסם שלו.

את לוקה לנגוני, שנולד ב-2002 בלפררה שבפרובינציה של בואנוס איירס, בלתי אפשרי לא לחבב. הוא צנוע, שקט, איש משפחה הנושא קעקוע של אחותו על החזה. כדי להגיע לנקודה הזאת הוא היה אוכל ארוחת צהריים באוטובוס מספר 86 בדרך לאימון, משקיע את כל כולו בכדורגל ואף פעם לא מסתנוור מההצלחה. לבוקה הוא הגיע בגיל 7 בזכות סקאוט שהבחין בכישרון ורק בינואר האחרון חתם על חוזה מקצועי ראשון בקבוצה הבוגרת.

לנגוני תמיד היה כוכב בקבוצות הצעירות, ומי שהאמין בו יותר מכולם היה שחקן העבר הגדול והיום סגן הנשיא חואן רומן ריקלמה. כשויז'ה וסבאז'וס נפצעו ובוקה הייתה צריכה למצוא תחליף אמר; "אין צורך ברכש, יש לנו את לנגוני". השבוע הוסיף ריקלמה; "כדי לשחק בקבוצה הראשונה צריך קצת מזל ואת זה היה לו. מאותו רגע הוא הראה כמה הוא טוב, מהיר וחכם וכבש עבורנו המון שערים חשובים".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

האמת צריכה להיאמר. בוקה לא משחקת טוב העונה ולפי דעת הקהל הרחב ראסינג של המאמן פרננדו גאגו ראויה יותר לתואר. יחד עם זאת, לנגוני ראוי גם הוא. הוא הגיע משום מקום, קנה את עולמו, ועשה זאת בשקט ובצניעות שראויה להערכה. ביום ראשון תהיה לו הזדמנות לרשום עוד פרק בסיפור שלו – ואף אחד לא יופתע אם זה יהיה עם שער, כמובן שער ניצחון, שיהיה גם