כמו רונאלדו: ערן זהבי לא חזר בשביל להתבטל

בארבע וכמה דקות שוחררה הידיעה לאוויר, וכמו גול של נבחרת, היא הוציאה אנשים נרגשים למרפסות. כאלה ששאלו את שכניהם בהתרגשות של ילדים "שמעת? שמעת?" לא, ניל ארמסטרונג לא נחת שוב על הירח, אבל ערן זהבי חתם! והוא שוב במכבי ת"א.

הידיעה המוקדמת של בוטאפוגו על כישלון השיחות, ומידע פנימי מהמשא ומתן שזהבי דרש לכאורה לצרף לריו דה ז'נירו גם את עומר אצילי - נתנו לנו להבין שאין דרך חזרה, ושההצהרה קרובה.

זה אירוע משנה מציאות בליגה הישראלית, בהחלט גיים צ'יינג'ר. בניגוד לכוכבי העל הגדולים שחזרו לישראל מהקריירות כדי לעשות סיבוב דאווין, זהבי חוזר מעונה ממש טובה בהולנד, עם גביע, עם המקום השני ועם נוכחות וכריזמה אינסופית גם בליגה האירופית הלגיטימית.

הגלאדיאטור שבתוכו, אופיו, סגנונו, ביטחונו, הדיבור שלו - לא יכולים להרשות לו לחזור ולהתבטל. זה לא הוא. מכל המודלים הוא מזכיר לי ברעב שלו - אפילו באורח החיים - את כריסטיאנו רונאלדו, ובשבילו אני מקווה שהשפעתו על הצלחתה של מכבי תהיה משמעותית בהרבה מחזרתו האחרונה של זה לאולד טראפורד.

לדעתי זה יקרה, כי למכבי, בניגוד ליונייטד, אין יותר מדי חומות לעבור כאן מלבד מכבי חיפה, שגם היא הועלתה עכשיו על ג'ק ומחליפה חלקים משמעותיים בבודי ובמנוע, אחרת - אין לה צ'אנס.

אם בעונה שעברה למכבי חיפה היה יתרון איכותי של 7-5 נקודות על מכבי ת"א וב"ש, השיבה של זהבי הביתה מטה את המטוטלת. כל עוד לא יוכח אחרת, ה־7-5 נקודות יתרון הן כעת של התל־אביבים.

ולא שלא יהיו לאירוע השלכות, שישפיעו על שחקנים אחרים ועל קבוצות אחרות. יש למפץ הזה משמעויות שמוקדם עדיין להעריך. במכבי ההיא, של איביץ', עם שתי האליפויות, היו שחקנים צעירים, ואיביץ' עשה בהם מה שרצה. גם עכשיו זה הנרטיב שלו, אבל יהיה מעניין לראות איך זה יעבוד כשמגיע אייקון שמטיל צל גדול. לצל, אתם יודעים, יש משמעותיות לכל הכיוונים. הוא יכול להרוג את מה שגדל מתחתיו, והוא גם יכול לגונן, לתת חסות, לכוון, לספר לצעירים מה למד מעבר לים.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

לא הרבה כאן מדרגים את זהבי מעל ברקוביץ', בניון, רביבו ושפיגלר מבחינת האיכויות והמועדונים שבהם שיחקו - אבל לא היתה לישראל פרסונת כדורגל כמו זהבי, כמעט הוליוודית. עד עכשיו הוא שיחק את המשחק היטב, וזה יפתיע אותי אם זה לא יעבוד לו בעונה הבאה.