"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פורסמו שמותיהם של זוכי פרס נובל לכימיה

השנה זכו שלושה מדענים בפרס היוקרתי • מחקרם עוסק במנגנון התיקון של די.אן.איי

,עודכן
רגע חשיפת הזוכים בפרס נובל בכימיה באקדמיה המלכותית // צילום: אי.אף.פי // רגע חשיפת הזוכים בפרס נובל בכימיה באקדמיה המלכותית

שמות זוכי פרס נובל לכימיה פורסמו היום (רביעי). הפרס היוקרתי יוענק לתומס לינדאל השוודי, לאמריקני פול מודריך ולטורקי עזיז סנקר.

שלושת המדענים חקרו את "ארגז הכלים של התאים" והפרס שהוענק להם הינו עבור "מחקרם על התיקון של די.אן.איי פגום" שנפגעו, למשל, על ידי קרינה אולטרה סגולה. מחקרם שופך אור חדש על טיפול בסרטן, הסביר הרכב השופטים השוודי. יש לציין כי שלושת המדענים לא עבדו בשיתוף פעולה ישיר, מסבירה האקדמיה המלכותית למדעים.

סנקר מיפה את המכניזם אשר "מתקן" את התאים הגנטיים שנפגעו מקרינה אולטרה סגולה. מודריך הראה כיצד התאים מתקנים את הטעויות שמתרחשות כאשר התא הגנטי משכפל את עצמו בזמן חלקות התא. לינדאל הצליח להפריך את הטענה שרווחה בשנות ה-70 כי הקוד הגנטי מורכב ממערכת מולקולרית יציבה, אחרי שגילה מנגנון ייחודי אשר מנטרל את התמוטטות הדי.אן.איי. לולא המנגנון הזה, החיים לא היו מתאפשרים על פני כדור הארץ.

תומס לינדאל נולד ב-1938 בשטוקהולם, ועובד בין היתר בבריטניה. זכייתו אינה דבר שכיח, שכן הוא חבר באקדמיה המלכותית השוודית, האחראית על בחירת הזוכים לפרס נובל. יחד עם זאת, הרכב השופטים השוודי ביקש לציין כי "לינדאל לא השתתף בתהליך בחירת הזוכים השנה. זוהי אינה הפעם הראשונה שחבר באקדמיה המלכותית מקבל פרס, אך זהו דבר נדיר מאוד".

פול מודריך נולד ב-1946, עובד כחוקר בדורהאם, ארה"ב, והוא האמריקני ה-73 שזוכה בפרס נובל לכימיה.

עזיז סנקר נולד גם הוא ב-1946 בטורקיה, עובד באוניברסיטת צפון קרוליינה, והוא הטורקי הראשון שזוכה בפרס בתחום זה.

עונת פרסי הנובל לשנת 2015 נפתחה ביום שני האחרון, ובינתיים פורסמו שמותיהם של מספר זוכים בתחומים שונים, ביניהם - שלושת החוקרים בפרס נובל לרפואה: האמריקאי וויליאם קמפבל, היפני סטושי אומורה והסינית טו יויו, אשר גילו טיפול נגד דלקות טפיליות ומלריה.

אמש פורסמו שמותיהם של זוכי פרס נובל לפיזיקה: היפני טקקי קג'יטה והקנדי ארתור ב' מקדונלד עבור השתתפותם בניסויים שמצביעים על יכולות של ניוטרינו לשנות את זהותם. שמות הזוכים בפרס נובל לספרות אמור להתפרסם בחמישי, שמו זוכה פרס נובל לשלום יתפרסם ביום שישי, ושמו של זוכה פרס נובל לכלכלה יתפרסם ביום שני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר