רגע לפני הכינוס בספטמבר באו"ם שבו מתכוונות שורה של מדינות להכיר במדינה פלשתינית, הגיע לביקור מולדת קונסול ישראל בניו יורק והשר לשעבר אופיר אקוניס. בפודקאסט "בקריאה ראשונה" הוא מתאר את המערכה המדינית והקרב על שימור הלגיטימציה של ישראל למלחמה בעזה, גם בקרב הידידים באמריקה.
על רקע ההיערכות בישראל, מבהיר אקוניס "אנחנו לא נכיר בכל מקרה במדינה פלשתינית. הדבר הזה הוא פרס לטרור. זו מדיניות שאחראים לה כל ראשי ממשלות ישראל מאז 1967, לפיה הפתרון לסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא במשא ומתן ישיר".
יכול להיות שהמענה לכך יהיה קידום ריבונות ביו"ש?
"כרגע ראש הממשלה ינאם באו"ם ב-26 בספטמבר במונחים של שיח בינלאומי דיפלומטי זה נצח גם במונחים של המערכה בעזה שצפויה להפוך בקרוב עוצמתית מאוד", משיב אקוניס ומותיר את התוכניות של נתניהו לנאומו באו"ם לוטות בערפל.
למלחמה הארוכה בעזה יש השלכות בהיבט המדיני, כמו קמפיין הרעב לדוגמה שהצליח והדרך למדינה פלסטינית שנסללת בימים אלה. כשאתה מסתכל על כל זה, כמה זמן עוד נשאר לנו עבור המלחמה הזו מבחינה מדינית?
"מלחמות בעידן הזה ארוכות יותר. כבר אין מלחמת ששת הימים. אני אומר בכל ראיון - אני לא הייתי רוצה מלחמה. אנחנו לא פתחנו במלחמה הזו. אנחנו לא אנסנו נשים, חמאס אנסו נשים, הם ערפו ראשים, הם שרפו משפחות שלמות כפותות. בתדרוך בוול סטריט ג'ורנל לפני כמה שבועות הראיתי לעיתונאים תמונה מהטבח של יהודי שמתחנן על חייו עם שתי ידיו למעלה וכולו גופה חרוכה. עכשיו אני שואל את מקרון מה אתה היית עושה אם היה קורה דבר כזה אצלך"?
הבעיה היא שבזיכרון העולמי התמונות מהטבח דהו והתמונות החדשות מעזה הרבה יותר מטרידות אותם.
"קמפיין ההרעבה השקרי שלא היה ולא נברא, ולדאבון הלב בצער אני אומר קיבל רוח גבית גם מכלי תקשורת ישראליים ומגופים ישראליים. גבלס היה יכול להיות גאה בתעמולה החמאסית קטארית טורקית".
"קטאר מתחנפת לטראמפ"
מאז תחילת המלחמה בכלל, ועם פיצוץ פרשת "קטארגייט" בפרט, הסוגיה של קטאר מעסיקה את הציבור הישראלי. מצד אחד, היא משמשת כמתווכת בעסקת החטופים, אולם מצד שני ממשיכה לתת חסות למנהיג חמאס ולעסוק בפעילות אנטי-ישראלית. לאחר שנחשפה "קטארגייט", הגדיר ראש הממשלה בנימין נתניהו את קטאר כ"מדינה מורכבת", אך לא "מדינית אויב".
קטאר היא מדינת אויב?
"גם אם היא לא מוגדרת מדינת אויב לבין זה שבפועל היא מדינת אויב - זה המצב. קטאר מדינת אויב כבר 25 שנות דור ואנחנו נרדמנו בשמירה, כולנו, כל ממשלות ישראל, שמאל, ימין, מרכז. מתחילת המאה קטאר מממנת פקולטות בארצות הברית, קונה פקולטות. עכשיו היא גם קונה מפגינים והיא שולחת אותם בזמן שהיא מתחנפת לנשיא טראמפ. הם בעצם משחקים משחק כפול - מצד אחד הם מארחים השבוע את המשא ומתן לשחרור החטופים מהמנהרות שהם עצמם מימנו".
היא נחשבת מתווכת לגיטימית כי אנחנו עולים אליה לרגל. הבכירים שלנו מגיעים לשם. אז מה בעצם אתה אומר?
"ישראל נמצאת באמת במעין סוג של בין המיצרים. התיווך הקטארי נדרש כדי לשחרר את כל חטופינו, וכיוון שהם מצויים במצב של נושאים ונותנים ויש הזדמנות כלשהי להביא דרכם את החטופים אנחנו לא יכולים כמדינה לוותר על ההזדמנות הזאת. מצד שני, אני כהרגלי יש לי תכונה שהיו שאמרו שהיא טובה בחיים הפוליטיים לומר את האמת - אני אומר: קטאר מממנת את חמאס מצד אחד ואת כל הפקולטות, את כל ההפגנות נגד ישראל בארצות הברית בעיקר, מצד שני".
כשבזמן הזה בישראל חוקרים את פרשת "קטארגייט" שבמסגרתה נבדק החשד כי במימון עתק שלחה קטאר זרועות גם למשרד ראש הממשלה דרך יועציו.
"קודם כל, כללי התקשי"ר מונעים ממני להשיב על שאלות פוליטיות, אבל בעולם המשפט אני בכלל לא מאשים אדם אף פעם בשום דבר עד אשר בית משפט שם על השולחן פסק דין, ואנחנו מאוד רחוקים מזה".
בחזרה לקמפיין ההרעבה - ישראל הצליחה לבלום אותו?
"הגעתי לארץ לפני כמה ימים אחרי שהצלחנו, ברוך השם בעוצמה, בלי להתנצל, בראש מורם, להדביר את עלילת הדם הזו נגדנו. הגבנו לתמונות השקריות שהתפרסמו בעיתונות ודרשנו התנצלות, ובהנחיית שר החוץ העלינו תמונה של אביתר דוד ורום ברסלבסקי בטיימס סקוור וגם את הסרטון של חמאס וכתבנו - 'כך נראה רעב'. היה אפקט של הפרסום שוב ברשתות החברתיות והדברים האלה זכו לחשיפה של לדעתי למעלה ממיליון צפיות.
"כעת אני חושב שהעיתונות האמריקנית איננה עוסקת יותר בכך בעשרת הימים האחרונים. תמיד יכולים לבוא ולכתוב טור פרשנות נוסף על זה. גם בארץ לצערי הדברים נכתבים. אני לא מבין מדוע העיתונות הישראלית, חלקה כמובן של העיתונות הישראלית, הייתה שותפה לדבר הזה. ואני שואל אותך האם ארצות הברית ובריטניה במלחמת העולם השנייה אי פעם חשבו להעביר סיוע לנאצים? התשובה כמובן היא לא".
בפועל זה מה שממשלת ישראל עושה - מאכילה את האויב ומאריכה את המלחמה.
"את חייבת לבחור בסופו של דבר את הקרבות שאת מנהלת בזירה הבינלאומית, כיוון שכעת אנחנו בקרב בלימה על הפרס לטרור שנתן מקרון לחמאס. מקרון הוא דה-גול המודרני. הוא אותו האיש שבעצם כמעט שם את ישראל בסכנת השמדה במחצית שנות השישים ויכולנו לדבר הזה, זה בדיוק אותו דבר. כלומר ההיסטוריה חוזרת.
"כמיליון מוסלמים בניו יורק"
"ב-5 בנובמבר קרה ממש נס תנ"כי עם בחירתו של הנשיא טראמפ. כאשר מנגד אני רואה את אירופה הולכת ונרמסת תחת כיבוש האיסלאם הקיצוני. אירופה, שבעצם מאבדת את אופיה הנוצרי, אם תרצי - את אופיה המערבי הדמוקרטי, ואת ארצות הברית ששומרת בזכות ההיבחרות של הנשיא טראמפ על אופיה. אני אומר את זה כאן בצורה הכי ברורה: אם אירופה לא תתעורר בקרוב, ו-2026 היא שנת מבחן, אני חושב שהמערב עומד להפסיד את הקרב ההיסטורי מול תרבות האייתוללות. חד וחלק".
ההתנהלות של הנשיא מקרון גם היא תוצאה של אלקטורט פנימי מוסלמי נגדנו?
"ללא כל צל של ספק. זה קורה גם בבריטניה, זה קורה גם בהולנד, זה קורה גם באוסטרליה. כדאי להקשיב לדבריו של שר החוץ האמריקני רוביו שאמר למקרון - 'אתה החרבת את העסקה להחזרת החטופים'. זאת אומרת, זה כבר לא האשמה כפי שהייתה בממשל בלינקן שישראל היא זאת שבעצם בולמת את העסקאות. תכף נדבר על השינוי הענק בארצות הברית שאני חושב שרוב הישראלים לא מבינים את העוצמה שלו".
רגע לפני, גם בניו יורק התחושה השתנתה אל מול היהודים?
"כן, התחושה השתנתה. אני חושב שהיום מידטאון מנהטן שונה ממידטאון מנהטן שהכרתי כחייל משוחרר וכמי שהגיע אז עם ראש הממשלה נתניהו בקדנציה הראשונה שלו לניו יורק. היום היא יותר תחת השפעה של כמה מדינות ערביות מאשר השפעה אמריקנית. צריך להבין, כיום מספר המוסלמים בניו יורק מגיע כמעט למספר היהודים - בערך מיליון - ועוד לא ברור מה יקרה בבחירות לראשות העיר".
לקראת סיום מתייחס אקוניס גם למערכה לכיבוש עזה והניסיונות לעסקה שהתניע נתניהו בסוף השבוע האחרון. לדבריו על השולחן מונחת האפשרות רק לעסקה מלאה. "אנחנו עומדים על דרישתנו לעסקה מלאה. עכשיו אני שמעתי את האיוולת של ארגון הטרור הנאצי החמאסי שאומר שהוא רוצה ערבויות אמריקניות שישראל תיסוג נסיגה מלאה מרצועת עזה לקווי 6 באוקטובר 2023 -זה לא יהיה ולא יקרה. יש לנו את רצועת הביטחון שאנחנו צריכים וצריכה לעטוף את רצועת עזה. אגב, היו שם פעם יישובים ישראליים, וכמובן גוש קטיף שהיה רצועת הביטחון".
אנחנו בעיצומה של המערכה בעזה ויכול להיות שעסקת חטופים, אבל אפשר להגיד אני חושבת שזה יהיה נכון שגם נתניהו וגם טראמפ כבר מסתכלים על הפרק הבא - של ההסכמים המדיניים?
"ראשית אני רוצה להבהיר: המלחמה הזאת לא תסתיים עד אשר יושגו שני היעדים העיקריים - החזרת כל החטופים שבידי השטן הנאצי, החיים והגופות, לדאבון ליבנו, ועד למצב שבו אין חמאס ברצועת עזה, לא צבאית ולא אזרחית. אחרי שני אלה אני לא רואה מניעה לקדם את ההסכמים עם סעודיה, עם אינדונזיה ועם לבנון".
סוריה?
"קודם כל, הסורים צריכים לחדול מעצימת העין שהם נותנים לשבטים כאלה ואחרים לטבוח באחינו הדרוזים. לא יהיה. אם יקרה עוד דבר כזה - תהיה תגובה עוד יותר עוצמתית מזו שהייתה לאירועים שלפני חודשיים, והיא הייתה עוצמתית. אני לא הייתי רואה הצטרפות שלה להסכמי אברהם בשלב הזה".