"גם אני רוצה שיסתכלו עליי ויגידו איזו נסיכה"

שירלי לוי חגגה החודש 28, וכבר למעלה מעשור היא יוצרת תוכן ברשתות החברתיות. היא החלה את דרכה בפייסבוק, ביצירת סרטונים הומוריסטיים שהפכו לויראלים והפכה לאושיית רשתות, ומאז שיחקה בסדרות ("זיגי") הנחתה תוכניות ילדים ונוער ("הקומה האחרונה", "לא לענות") והובילה קמפיינים רבים.

את השנה האחרונה הגדירה כשנת החלומות שלה, שנה בה היא חותרת להגשים מטרות חדשות וישנות. "זה עמוס אבל מאוד משמח, לפעמים צריך שידחפו אותך לפינה כדי להבין שצריך לזוז", אומרת לוי.

על הקשר בין תחרות, קנאה ורחמים

שירלי לוי התבססה בתעשייה לאחר זכייתה בפרסים ("כוכבת הרשת של השנה", "קומיקאית השנה"), והיא מספרת בריאיון על הקשר המורכב שלה עם העוקבים: "אני מנסה להיות קצת פוליטיקלי קורקט. אני צריכה לרצות פה טווח גדול", מודה לוי, "הכוכבים החדשים מתחילים לקבל את הקמפיינים, האותנטיות השתנתה".

אז את צריכה להמציא את עצמך מחדש כל הזמן?

"אני צריכה להמציא את עצמי מחדש כל הזמן. הדיגיטל מתקדם, כל שנה הוא עולה שלב, ואם אני לא עולה שלב - הלקוחות, הצופים והקהל יפסיקו להגיע."

את מרגישה את התחרות?

"כן. יש תחרות בכל מקצוע בחיים, עשיתי גם הרבה אודישנים לסדרות... וכן, זה מעורר קנאה. אם מישהי אחרת קיבלה את התפקיד אז מה זה אומר? אני לא טובה מספיק? אני לא מעניינת מספיק?"

בריאיון לוי מספרת על דרכה החדשה בעולם הסטנדאפ ("המילה הלא נכונה יכולה לגרום לקהל להיגעל, יש פה המון עבודה"), על העבודה מאחורי הקלעים על הטקסטים ועל המודל שלה, שחר חסון וגם משיבה לשאלה למה לנשים יותר קשה להצחיק.