רון קובי בפודקאסט "העיר שלי": "אני לא נגד חרדים, אני נגד אריה דרעי"

"העיר שלי" - הפודקאסט המוניצפאלי החדש לקראת הבחירות לרשויות המקומיות מבית "ישראל היום" עלה לאוויר בהנחיית אריה אברמזון. ובפרק הראשון ראיינו בין השאר את ראש עיריית טבריה לשעבר, רון קובי, ששימש בתפקיד במשך שנה עד שהודח לאחר שלא הצליח להקים קואליציה ולאשר תקציב. בעקבות זאת קמה וועדה קרואה בעיר. כעת הוא מציב את מועמדתו מחדש.

"יש לנו היום הוכחות למעורבות פלילית של ראש הוועדה הקרואה בעיר, בועז יוסף, אותו פקיד של אריה דרעי, שהיה בזמנו מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים", אומר קובי. "ההוכחות כוללות תכתובת, תצהירים של אנשים שמעידים בדיוק מה שקרה שם. הבן אדם הסביר לאנשים איך להדיח אותי ואיך לא להעביר תקציב. היום יצאו השדים מהבקבוק".

הקדנציה שלך התאפיינה בעימות גדול עם החרדים. אתה כל הזמן אומר שאתה לא שונא חרדים – אבל זה לא נראה ככה.

"אני לא נגד חרדים... אבל אני בהחלט נגד דרעי שלוקח את הציבור שלו ככבשים אחרי הרועה. לוקח אותם לאבדון, לבורות, לנבערות ולאסון מאוד גדול. שאל כל אחד אם מישהו מהשלטון המקומי, איזה ראש עיר יצא חוצץ נגדו. הרי כולם פודלים. כולם שפנים... בסוף הבן אדם הזה הוא אויב מדינת ישראל מבפנים".

בוא נדבר על העתיד. כמה מועמדים יש בטבריה היום? 10-12?

"יש לך טעות. יש מועמד אחד שזה אני ועוד מועמד אחד שקוראים לו אריה דרעי. מי שלא מבין את זה לא מבין מה קורה בטבריה".

לסיכום קרא קובי לכונן ממשלת אחדות בישראל. "גם אני בעד רפורמה משפטית", הוא מסביר. "אבל אני לא חושב שאפשר לבוא ולעשות אותה בכוח. אני חושב שזה חייב להיות בהידברות. בחלומי אני רואה ממשלת אחדות בישראל שהיא חובה! אנחנו חייבים את זה לילדים ולילדות שלנו. אני לא רואה את מדינת ישראל הולכת עכשיו למערכת בחירות". לדבריו בממשלת האחדות חייבים להיות חברים הליכוד, בני גנץ ויאיר לפיד.

"תרבות השקר השתלטה על המשטרה"

ראש עיריית רמלה לשעבר, יואל לביא, שהיה אורח באולפן ומראיין אורח נשאל על התבטאויותיו בשנת 2006 נגד ערבים תושבי העיר שרצו לשנות את שמות הרחובות. "זה היה באמת משפט לא ראוי", הוא מודה. "הייתה פניה של חלק מתושבי העיר לשנות, ומי שדיבר איתי היה עיתונאי צעיר. הוא ביקש להחליף את שם רחוב המעפילים. אני חושב שיש לנו כבוד בהיסטוריה ובמורשת של העם לנושא הזה של העפלה על הארץ והייתי בין דיון לדיון, והוא דיבר איתי טלפונית והתרגזתי עליו שהוא מתמסר בצורה כזו בלי לכבד את מורשת עמו ואמרתי מה שאמרתי. חד משמעית משפט לא ראוי שנעשה בכעס, בלחץ של זמן".
באשר לימינו אנו הסביר: "יש בעיה לא פשוטה היום. כל ערביי ישראל נלחמים בכל ערביי ישראל. זה לא חמולה נגד חמולה, זה לא נקמת דם, זה לא כבוד המשפחה. זו מלחמה מקיפה מצפון דרומה וההיפך. איבדנו את האיזון. וככל שהמקרים הולכים ומתרבים יש איזשהו עידוד לכל מיני אנשים לקחת נשק ולצאת לפעולה ולנקום באנשים. להפעיל כוח ולנסות לשלוט בעוד דברים כלכליים קלים להשגה. הבעיה לא נפטרת כי משטרת ישראל בהיקף שלה לא יכולה לטפל גם בפשיעה הלאומית וגם בביטחון הפנים".
הוא המשיך והביע את דעתו על עבודת המשטרה: "הם מטאטים בעיות מתחת לשטיח. יש הרבה אירועים שלא מדווחים בכלל לציבור. וכמו בכל תחנת משטרה, תרבות השקר השתלטה על הדיווחים בתוך המשטרה. את זה צריך לתקן. זאת המציאות. היום יש כמיהה שאחזור לתפקיד בין היתר כדי להחזיר את הביטחון האישי".
מנגד, הוא גם מבקר קשות את הגרעין התורני בעיר. "הם חשים שליחות ייחודית. הם קוראים לעצמם 'עמישב'. אני שנולדתי פה, לא שבתי לשום מקום. גדלתי פה, צמחתי פה. אני לא מבין את המינוח הזה 'עמי-שב'. הם מביאים איתם נורמות התנהגותיות מיהודה ושומרון. זה לא קל בעיר מעורבת. השכן שלך, הערבי, הוא שווה זכויות לך. אם זה לא ייקלט ולא יבינו שהילד שלו זכאי לחינוך כמו של הילד שלך... תפסיקו עם האלימות שאתם מביאים מיהודה ושומרון. כתוצאה מכך רמת החיכוך היא יותר גבוהה".
לביא הוסיף שכעת מתכננים בניית שכונה דתית בעיר – שהוא מתנגד לה. "זה צמוד לג'ואריש. ואתה אומר לעצמך 'אתם לא מבינים שצריך להתרחק מלייצר חיכוך? אם אני אבחר לא אאשר את התוכנית הזו. יש מקומות אחרים שאפשר לבנות לחרדים שמתאימים יותר".
לשאלה מדוע החליט לחזור ולהתמודד השיב לביא: "אני חי באיכות חיים גבוהה מאוד. אבל כשפונים לילדים שלך ופונים אליך ודורשים שתחזור – אני הדור שנכנס מתחת לאלונקה. כל עוד אני יכול לסחוב אותה. זה כמו שחזרתי לישרות צבאי מבצעי מלא אחרי שנפצעתי במלחמת יום הכיפורים. כך הייתי כל חיי".
לדבריו "אני רואה את הפעילות הנוראית של בזבוז כספים, של שחיתויות ואף אחד לא מקשיב לתושב". מאוחר יותר אמר: "רמת התשוקה שלי לשלוח הביתה את ראש העיר המכהן היא גבוהה ברמות שאי אפשר להסביר אותן".

הליכוד תומך בך?

"אני לא יודע".

ביבי לא התקשר?

"אני אפגש עם ביבי. הייתי ראש המטה שלו. אני לא מתרגש אם אני בליכוד או לא. דעותיי הימיניות נשמרות עמי ולפעמים אני משמיע אותן בציבור הרחב. כולם יודעים שאני ימין ובית"רי".