"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האינטרס החילוני: עוד שכונות ייעודיות לחרדים

בירושלים אושרה השבוע שכונה חרדית חדשה וזו בשורה מצוינת גם לציבור החילוני: מצוקת הדיור החרדית הייתה בין הגורמים להגירה שלילית מהעיר • כעת צריך למצוא פתרונות גם לאשדוד, חדרה ומקומות נוספים

,עודכן
0השמעה
החרדים יותר אופטימים, צילום: אורן בן חקון

השבוע נתבשרנו על הקמת שכונה חרדית חדשה בצמוד לסנהדריה המורחבת. היא מצטרפת לשכונה החרדית שאושרה בעטרות (כרגע בהקפאה) ולהקמת העיר החרדית כסיף שבדרום. אלה בשורות לא רק לציבור החרדי, אלא גם לציבור החילוני.

הסיבה: מאז מלחמת ששת הימים, תוכניות שהגישו נציגים חרדים להקמת שכונות חרדיות נדחו. ההזדמנויות החדשות שנפתחו בפני כלל האוכלוסייה היהודית בירושלים בעקבות הכללתם של אזורים רבים במזרח העיר, בדרומה ובצפונה פסחו על החרדים. כך, למרות הגידול המתמיד של האוכלוסייה החרדית בירושלים, אף לא אחת מהשכונות החדשות שתכננו משרדי הממשלה והעירייה להקים סביב העיר לא יועדה לחרדים.
ירושלים החילונית התפתחה בצעדי ענק, אבל לירושלמים ותיקים, שכל חטאם הסתכם בהיותם חרדים, לא בנו מאומה. תוכנית האב לצפון-מזרח העיר כללה את שכונת רמות, רכס שועפאט, סנהדריה המורחבת, גבעת שפירא ורמת אשכול. ממזרח להן תוכננו שכונת נווה יעקב ואזור התעשייה עטרות, עד לשדה התעופה.

בתכנון הכולל הזה לא הוקצו רחוב אחד, בניין אחד, בית אחד, לאוכלוסייה החרדית, למעט שכונת רמת שלמה שהוקמה לפני חצי יובל. האוכלוסייה החרדית בירושלים היתה במצוקה אמיתית. ילדים בגרו ובתים לאכלוסם לא היו בנמצא.

בצר להם, פשטו החרדים על שכונות כלליות בבירה והשתלטו עליהן חלקית או באופן מלא. אלא שהמעבר לשכונות האלה יצר התנגדות אוטומטית של התושבים החילונים לבקשות כמו הרחבת דירות כיאה למשפחות מרובות ילדים, והקמת מקוואות ובתי כנסת. הגעת החרדים לשכונות הכלליות תרמה להגירה שלילית של החילונים, ואחת הסוגיות שתרמה לכך במיוחד היתה הוספת מרפסות סוכה או הרחבתן של הקיימות.

ככלל, פה ושם ניתנים אישורים חריגים, אחרי שהוועדות המוסמכות דנות בבקשה. אבל בתקופה שבה החזיק בתיק התכנון והבנייה בעיריית ירושלים הנציג החרדי יהושע פולק, בקשות כאלה לא רק אושרו ביד נדיבה, אלא אף היה עידוד להגישן. הציבור החילוני לא ראה בעין יפה את המרפסות, והדבר, כאמור, הוביל לעזיבה של רבים מהם.

כעת, מגיעים אישורים להקמת שכונות חרדיות בירושלים, והמגמה הזו נדרשת לא רק בבירה. אם יימצא פתרון גיאוגרפי לבעיה הדמוגרפית, יוכלו לנשום לרווחה גם תושבי רובע ג' באשדוד, שכונת בצוותא בחריש, גני איילון בלוד, שלמה בחדרה, רסקו ב' בחולון, וזוהי כמובן רק רשימה חלקית של שכונות מעורבות שהרוחות בהן לוהטות.

יש לברך על כל הקמה של שכונה חרדית חדשה ולעודד תוכניות בנייה נוספות לחרדים בירושלים ומחוצה לה כדי לחלץ ולגאול אותם מחיי גטו, וגם כדי למנוע חיכוך מיותר ומזיק עם האוכלוסייה החילונית. זו הדרך היחידה להפוך את העימות המתמשך מסוגיה טעונה, נפיצה ומפלגת למהלך בר ביצוע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר