בית דין מינהלי לתעבורה? הצעת גדעון סער מסוכנת

הצעת החוק שמקדם שר המשפטים גדעון סער להקמת מסלול מנהלי מקוצר בתחום עבירות התנועה אינה אלא אחיזת עיניים ומפגן ראווה שאינו בו כל תקווה לשינוי אמיתי במסדרונות הביורוקרטיה של בתי המשפט לתעבורה. בניגוד לטענת סער כי הרפורמה תקצר את התורים בבתי המשפט לתעבורה, בפועל התוצאה תפגע במתדיינים.

כמה משפטים לרקע. על פי התוכנית של השר, במשרד המשפטים יוקם בית דין מנהלי לתעבורה, שיפעל כערכאה ראשונה לטיפול בהפרות תעבורה מסוג ברירת משפט. ​הדיונים בבית הדין יתנהלו בעיקר באמצעות ממשק דיגיטלי, כך שאם יידרש דיון פרונטלי, הוא יתקיים באמצעים טכנולוגיים מבלי להידרש להגיע פיזית, פרט למקרים חריגים. נוסף על כך, יוקם מרשם תעבורה מנהלי שיעסוק בהפרות תעבורה קלות יותר, כאלו שגוררות תשלום קנס ונקודות.

במשרד מדברים על עומס חריג שדורש שינוי מהפכני, אבל מדובר בנתון שאינו נכון. בבתי המשפט לתעבורה במחוז ת"א והמרכז יש לכל שופט מכהן בין 1,000 ל-1,500 תיקים לשנה בלבד. זה עומס חריג ולא כזה שאי אפשר להתמודד איתו.

את מטרת החוק אפשר להשיג באופן אחר. מרבית הבקשות להישפט בגין ברירות משפט נעשות כדי לבטל את הנקודות, ועל כן שינוי שיטת הניקוד, תוך ביטול נקודות לעבירות שאינן מהוות סיכון תעבורתי, יפחית משמעותית את העומס הנטען ותועיל בצורה משמעותית יותר.

אלא שכאן לא מסתיימות הבעיות בתוכנית סער. אחת הסיבות המרכזיות לכך שאזרחים מבקשים להישפט נעוצה בעובדה המצערת שהמשטרה אינה מאפשרת עיון בחומר הראיות בטרם ביקש האזרח להישפט. במדינה דמוקרטית יש לאפשר לאזרח לקבל את מלוא חומר הראיות בטרם יחליט האם לבקש להישפט. לפי התוכנית המוצעת, מרשם העבירות שאיננו פלילי יהיה חשוף יותר מהמרשם הפלילי, ועל כן יפגע גם בסיכויים של אזרחים להתקבל למקומות עבודה בגין עבירות תעבורה קלות. וכאילו לא די בכך, מעתה תשלום הקנס, שיקבל האזרח מהמשטרה בעבירות תעבורה מסוג ברירת משפט, לא יסתכם בקנס בלבד ויכלול גם חיוב בנקודות חובה, שהצטברותן עלולה לגרור גם חיוב של האזרח בקורסים, במבחנים עיוניים, במבחנים מעשיים ואף בשלילת חופש התנועה וחופש העיסוק שלו כתוצאה משלילת רישיון.

אדרבה, הליך מנהלי יגדיל משמעותית את הוצאותיהם של האזרחים לצורך הוכחת חפותם. כמו כן, בהליך זה נשללת מהאזרח חזקת החפות, שהרי עו"ד לא יהיה מורשה לחקור את השוטר רושם הדו"ח בבית המשפט, ומרשו יהיה בבחינת אשם עד שיוכח אחרת. נשללת ממנו זכות הגישה לערכאות וזכות הטיעון, בעוד המשטרה פטורה מלתת דין וחשבון על מעשיה. כשמדובר במילה של שוטר מול מילה של אזרח, ברובם המכריע של המקרים, עמדת השוטר תגבר. אם שוטר פטור מלהיחקר על גרסתו ורישיונות ישללו לתשעה חודשים ויותר בלי אפשרות להתגונן ונאשם לא יזכה לייצוג עו"ד, זה הופך אותנו למדינת משטרה ותואם את כללי המשפט של דמוקרטיה עממית נוסח צפון קוריאה.

זו תהיה גם פגיעה קשה נוספת באמון הציבור במערכת המשפט, שתיהפך לחותמות גומי בידי פקיד משפט שיקראו דיינים כביכול. אם באמת רוצים להתמודד עם העומס, אפשר לשלש את הקנס כעונש מינימום למי שמבקש להישפט וייצא חייב בדינו, וזוהי הצעה אחת מיני רבות מתוך ארסנל הפתרונות האלטרנטיבי. אבל על הצדדים הפחות נעימים האלה, השר סער לא טרח לספר לנו.

פגיעה בזכויות יסוד צריכה להיעשות למען מטרה ראויה תוך פגיעה קטנה ככל הניתן באזרח. עם כל הכבוד ליעילות הדיונים והעומס לכאורה בבתי המשפט לתעבורה, אין הם יכולים להוות מטרה ראויה כשמנגד פגיעה אנושה בזכויות יסוד.