בצל "האביב" שיזם ארדואן ביחסי ארצו עם ישראל, טורקיה מוסיפה להעמיק את מעורבותה והשפעתה בהר הבית, בעיר העתיקה ובשכונות מזרח ירושלים. הנשיא הטורקי מעודד פעילות "דעווה" הכוללת סיוע כלכלי, קהילתי, דתי וחברתי, שמטרתה לקרב את הפלשתינים למורשת הטורקית-אסלאמית ולהחליש את אחיזת ישראל בבירה.
רק לאחרונה מסרה טורקיה לתושבי שייח' ג'ראח מסמכי בעלות לכאורה מהתקופה העות'מאנית על קרקעות בשכונה, כדי לסייע להם במאבקם נגד "המתנחלים ומסמכיהם המזויפים". נוסף על כך, הטורקים החליטו לפני כמה שבועות על חידוש טיולי הדת לירושלים ולאל-אקצא (לאחר הפסקה של שנתיים בשל הקורונה), כאשר מובטלים מהמדינה מקבלים כספים כדי שיבואו לאל-אקצא כתיירים ויפגינו נוכחות במקום. במקביל, עמותות טורקיות מוסיפות להזרים כספים לירושלים, הן באמצעות ארגון הסיוע הטורקי הממשלתי "טיקא" והן באמצעות עמותות אחרות דוגמת "מורשתנו".
הנשיא הטורקי, שמזהה עצמו כממשיך שרשרת הסולטנים העות'מאניים, שואף לחדש את ימיה של האימפריה ורואה בעצמו אחראי מטעם האסלאם על ירושלים. בעיניו, ארדואן הוא ממשיכם של צלאח אל-דין וסולטן סולימאן המפואר, כאשר הטורקים הם "נכדיהם" של השניים.
כחלק מתפיסה זו, אנשי ארדואן מקיימים קשרים הדוקים עם הוואקף המזרח ירושלמי, עם ראש המועצה המוסלמית העליונה, שייח' עכרמה סברי (שיציאתו לטורקיה נאסרה לאחרונה) ועם ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני והלא חוקי של התנועה האסלאמית וארכי-מסית בסוגיית אל-אקצא וירושלים, שרק לאחרונה השתחרר מהכלא.
בעוד הממשלה מעניקה תשומת לב וטיפול פרטני לפעילות ארגון הטרור חמאס בטורקיה והכוונתם של פיגועים רבים נגד ישראל משם - האחרונים שבהם רק לפני חודשים אחדים - הרי בנוגע לירושלים, הפעילות הישראלית מול הטורקים מינורית בהרבה, אם בכלל.
ישראל מתעלמת מהפעילות הטורקית בבירה שנוסכת שמן בגלגלי המאבק הפלשתיני. היא עברה לסדר היום על שיפוץ "החאן" ברחוב השלשלת מכספי "טיקא", מרחק שתי דקות הליכה מהכותל המערבי, ועצמה עיניה מול הסכם שיתוף הפעולה בין הוואקף לבין "המרכז לתרבות טורקיה", שפועל כזרוע ביצועית של הקונסוליה הטורקית בירושלים.
ארדואן, שהצהיר כי כל יום שירושלים נמצאת תחת כיבוש הוא עלבון בעבורו, עדיין שואף "לכבוש" את העיר באמצעות נהירה מוסלמית המונית לאל-אקצא. עמותות טורקיות מממנות מערך היסעים המוני של ערביי ישראל להר הבית ואף התייצבו מאחורי ארגון "מוראביטון" - ארגון בת של הפלג הצפוני שהוצא אל מחוץ לחוק לאחר שנים שבהן הוא מתסיס את הרוחות בהר ומנסה לחסום ביקורי יהודים שם. דגלי טורקיה מונפים במקומות רבים בעיר העתיקה, ובבתי ספר במזרח העיר החלו אף ללמד את השפה הטורקית.
עכשיו, כשארדואן זקוק לנו, נוצרה הזדמנות להרחיק את הטורקים מהבירה ולהחליש את השפעתם הרעה שם. נוכחות העבר שלהם בירושלים היתה בגדר תאונה היסטורית, ועתה מששבו אליה בניה האמיתיים - אין אנו זקוקים ל"שותפים" שידחקו את רגלינו מכאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו