בשבילי, אשת משפחה היא הגיבורה האמיתית

מודל ההצלחה הפמיניסטית, כפי שהוא משתקף בפרסומים שעליהם עברתי לקראת יום האישה שיצוין מחר, מדבר על אישה ש"עשתה את זה" בעולם הגברים.

המשותף לכל גיבורות התרבות שתופענה מחר בעמודי האמצע הוא זה: הן הגיעו ל"הצלחה" בארגז החול של הגברים על פי קריטריונים שאותם ניסחו גברים עבור גברים כמוהם.

בפעילותם הנמרצת חושפים מובילי ומובילות המאבק הפמיניסטי את הבנת המציאות הפשטנית שעליה מתבססת האידיאולוגיה שלהם. עדות לדבר הזה אפשר למצוא באופן שבו מתויג היום: אי אפשר להקטין, להתנשא, להדיר ולהעליב את הזולת יותר מאשר להקדיש לו יום ולקרוא לו "יום האישה".

בדפי הכרום המודפסים של מחר כנראה לא תמצאו כתבה על אישה שילדה וגידלה שבעה ילדים, שהקדישה את חייה להקמת משפחה יהודית גאה ועצמאית, אבל ברחובותיהן של בני ברק, ירושלים, תל אביב ובית שמש מסתובבות אלפי נשים כאלה, שכל אחת מהן נערצת עלי אפילו יותר ממרגרט תאצ'ר.

מייד, כמובן, תגיע התלונה האוטומטית מכיוון ארגוני הזכויות: אז התפקיד שראוי לנשים, לדעתך, זה להיות תומכות לחימה מדרג ב'? בזמן שגברים מגשימים את עצמם, נידונות נשיהם להיות רחם מהלך? להישלח אל פינת ההחתלה? אני חושב שהגיעה השעה להשיב על השאלה הזו בתשובה הכנה היחידה שיש לי: כן."כן" בכ"ף רבתי, חברים. הטעות מתחילה בראיית מציאות בעייתית.

אמנם אנחנו קוראים אותה מצוין, אבל מחזיקים את המפה הפוך, כי מי שמתפקד בתור תומך הלחימה הוא דווקא הבעל, וזו שעוסקת יום־יום בהגשמה עצמית שאין למעלה ממנה היא אשתו.

אני האחרון שיזלזל בהצלחה חומרית, ולרגע לא שוכח שבזכות העבודה שאליה אני קם זועף בכל בוקר מונח לחם על שולחני, אבל אני משתדל לשמור על פרופורציות; לזכור שההצלחה הכלכלית והקריירה במובנן המקובל הן רק אמצעי. בלי דרמה ובאופן יובשני, אני משתדל להזכיר לעצמי מדי פעם לשם מה התכנסתי, מה הדבר האמיתי. רשימת ההישגים שלי, קורות חיי היחידים ששווים משהו, מפורטים בספח תעודת הזהות המקופל ותחוב באחורי הארנק.

אנו בניה של תרבות מפוארת. אין אומה או תרבות כמו שלנו, שבטקסט הקאנוני שלה מופיעות כל כך הרבה דמויות נשיות מיתיות כמו בתנ"ך. זו תופעה שאין לה אח ורע, והיא ראויה למחשבה. דמותה של חווה, בניגוד מוחלט לזו של אדם הראשון הנס ומתחבא מפני אלוהים, מככבת בפרשת בראשית בתור תודעת־על, אשר מתמודדת שווה בין שווים מול הישות האלוהית. איש לא יכול ללמד את היהדות פמיניזם, לאחר שהלכת בנות צלפחד מעוגנת אצלנו בחוק כבר אלפי שנים.

בתור בני התרבות הזאת, אולי כדאי שנעניק לעצמנו מושגים רציניים יותר מאשר השיח הרדוד והסיסמתי שמייצר הפמיניזם הבינלאומי. מושגים לגבי מהות הגבר ומהות האישה, עולמות של סוד וגדולה שמחכים לנו שנבוא ונחקור אותם.מי יודע, אולי באחד מימי האישה הבאים נראה בשער העיתון מישהי שאינה מצולמת לבד, לובשת מכנסיים, ז'קט וליפסטיק רצחני, אלא אישה שבתמונת הניצחון שלה היא יושבת מוקפת בבני משפחתה.