גימנסיה ת"א: להעיר את המורשת

אחד הפצעים שעדיין פעורים בחיי התרבות העברית הוא הרס הבניין ההיסטורי שבו שכנה הגימנסיה הרצליה בתל אביב, זו שהייתה סמל מפואר לראשית החינוך העברי התיכוני. במקומו הוקם "מגדל שלום", שהיה גורד השחקים הראשון בתל אביב.

אף שעשרות שנים עברו מאז, והאבידה של הרס בית הספר נדמה שנשתכחה מהלב, הרי בפועל היא עדיין נוכחת, ולנו אסור לוותר.הצעתי היא שראש עיריית תל אביב רון חולדאי ושותפיו בעיר, לצד אדריכלים ואנשי חינוך ותרבות, יתכננו ויובילו החלטה, ממקום של ביטחון ועוצמה של עיר תוססת ומתחדשת, על מציאת שטח חלופי בעיר שעליו ישוחזר במלואו בניין הגימנסיה. הבניין שיוקם ישלב פעילויות חינוך ותרבות ענפות ושני מגדליו יקרינו על סביבתם העירונית.

מוסד בעל חשיבות עליונה

ראשית הקמת הגימנסיה העברית הייתה בשנת 1905 ביפו על ידי ד"ר יהודה מטמון כהן ורעייתו פניה. בית הספר עבר ב-1909 לקצה רחוב הרצל פינת רחוב אחד העם ומאז נקרא "הגימנסיה העברית הרצליה". כאשר הונחה אבן הפינה למבנה הגימנסיה אמר המנהל המייסד, ד"ר מטמון: "עוד אדריכל, עוד מלמד בעמנו - כאלה אמנם נחוצים, אבל יש הרבה לברוא עוד בעמנו, לא זה בלבד נחוץ לנו. טובתו הפרטית של כל אחד תבוא לו ממילא כמוהם, אולם אנחנו דואגים לדור שלם ומקווים שהגימנסיה תקים לנו דור של משכילים עבריים שיהיו ראויים על פי דעותיהם ורגשותיהם ללכת לפני העם ולהראות לו את הדרך".

צורת מיקומו והשפעתו של המבנה על התפקוד האורבני של האזור הציבו את בית הספר בתודעת תושבי תל אביב כמוסד בעל חשיבות עליונה, ואת החינוך כנדבך החשוב ביותר במרקם העיר. הבניין תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברסקי, בשיתוף עם בוריס שץ, איש בצלאל, ונקרא על שם התורם שמימן את בנייתו, הפילנתרופ היהודי-בריטי יעקב מוזר.

הגימנסיה הייתה בית הספר התיכון הראשון בעולם שלימד עברית. חזית הבניין פנתה לרחוב הרצל ולמסילת הברזל שעברה אז שם, וכפי שמנחם שינקין אמר: "כל אדם שיעבור ברכבת יישיר עיניו אל הגימנסיה". והגימנסיה אכן הפכה למרכז החברתי והתרבותי של השכונה הצעירה ונערכו בה אסיפות ודיונים בענייני השכונה ובבעיות היישוב, לצד קונצרטים, הצגות וערבי תרבות. בין המורים שלימדו בה היה הסופר יוסף חיים ברנר, שהיה המורה לספרות בשנת 1915. דרך הוראתו עוררה התנגדות מצד הוועד המפקח על הגימנסיה, וכפשרה מונה מורה מיוחד, שתפקידו היה לפקח על שיעוריו של ברנר ולוודא שהוא מלמד בהתאם לתוכנית ואינו מסית נגד הדת. בהמשך נמצאה עבודתו של ברנר תקינה והוא המשיך ללמד בגימנסיה גם תנ"ך, משנה ולשון.

בין התלמידים היו ראש הממשלה השני משה שרת, אליהו גולומב ודב הוז, וגם משה מנוחין, אביו של הכנר יהודי מנוחין. בן ציון מוסינזון, שהיה בין 66 מייסדי שכונת אחוזת בית שלימים הייתה לתל אביב, ניהל את הגימנסיה בשנים 1941-1912. הוא הוביל גישה של לימוד התנ"ך בדרך ביקורתית, תוך שימת דגש על תיאורי הטבע והנוף של ארץ ישראל - "יונח הוא (התנ"ך) ביסוד חינוך ילדינו, ואז לא יפנו צעירינו עורף לעמם, ודור חדש יקום, דור בריא וחזק, דור שואף לתחייה, דור אוהב עמו וארצו - דור עברי".

שחזור בניין הגימנסיה הוא בעל יתרון עצום לקיומה ולביסוסה של מורשת אדריכלית בתל אביב. זו כבר באה לביטוי בטיפוח ושחזור ובשמירה של המורשת האדריכלית של סגנון הבנייה הבינלאומי, שהפך לאחד מסימני ההיכר של העיר. לצד זו נמצא גם בניין הגימנסיה, שלאחר שחזורו ייצר סביבה עשירה ואיכותית יותר. יתאפשר קיומו של אתר הנותן ביטוי פיזי לזהות המקומית, מקום בעל אופי משלו.הבניין המשוחזר יהווה חיבור של הרקמה החברתית העכשווית, מתוך ידיעה שהמורשת האדריכלית, גם זו שנקטעה בטעות, יכולה להיות משוחזרת ולספר את הסיפור ההיסטורי של תל אביב.