מה קורה כשראש הממשלה לא באמת שולט בממשלתו ולא מחליט? הוא הופך מראש הממשלה לראש הממלצה. כן. זו לא טעות. הוא כבר לא מחליט החלטות ומטיל מגבלות, אלא עסוק בהמלצות.
ראש הממשלה נפתלי בנט התייצב הערב מול המצלמות בזמן מהדורות החדשות (אחרי שביקר את קודמו שנהג לעשות זאת), פנה בנחישות לאזרחי ישראל וביקש מהם, ממש התחנן, שיקבלו את המלצותיו להתמודדות עם גל הקורונה החמישי, העתיד להתנפץ עלינו בקרוב. הוא המליץ למקומות העבודה לאפשר עבודה מרחוק, אבל הוא לא מכריח אותם לעשות זאת, אז למה שהם ילכו אחרי ההמלצה שלו?
הוא ממליץ לישראלים לא לטוס לחו"ל, אבל אפילו אצלו בבית לא ממש מקבלים את ההמלצה וטסים לחופשה במלדיביים (ולא שוכחים לפרסם תמונות שיוציאו לכולם את העיניים), אז למה ששאר הישראלים יקשיבו להמלצותיו?
הוא ממליץ לכולם לרוץ מהר מהר לחסן את ילדיהם אבל שרת החינוך שלו, זו שאחראית לשני מיליון וחצי ילדינו, לא חושבת שיש מה להיכנס להיסטריה ולחסן בבתי הספר, אז למה שההורים יקשיבו להמלצותיו?
ולרגע היה נדמה שהוא כבר מקבל החלטה מסוימת ומכריח הצגת תו ירוק בכניסה לקניונים, אבל אז החליטו חברי ממשלתו לבטל את ההחלטה ולהפוך אותה למשהו שנתון לשיקול דעתם של בעלי הקניונים. שוב חזרנו לאזור הזה שנמצא בין ההמלצה לבין ההפקרה.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שראש ממשלה ששולט במקרה הטוב בשישה מנדטים בקואליציה, הוא כמעט חסר השפעה.
להיות ראש ממשלה זה אומר לקבל לעיתים גם החלטות לא פופולריות. החלטות קשות שעלולות להכעיס חלק מהציבור. המלצות זה יפה בתנועת נוער, אולי גם בשיעור חברה בבית הספר, לפעמים זה מצליח אצלך בבית, לא תמיד, אבל כשמנהלים מדינה של מיליונים צריך להשתמש בחוקים ברורים, בהחלטות חד-משמעיות וגם בסנקציות על מי שמפר אותן. כשבחוץ משתוללת מגיפה, נראה שאין מנוס מהחלטות נחרצות. רק ככה, אדוני ראש הממשלה, אפשר לנצח מגיפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו