מה קורה בראש של מח"ש?

אלפי מילים נכתבו על החקירה השערורייתית של לוחמי מג"ב לאחר שחיסלו מחבל שדקר יהודי בירושלים. אלפי מילים, ללא כתובת. רוב הביקורת האשימה את "המערכת". אולם את המחלקה לחקירות שוטרים לא מפעילה מכונה, אלא אדם, והאדם הזה צריך, או במקרה הזה צריכה, לתת תשובות ודין וחשבון לציבור.

קרן בר־מנחם מכהנת כראש מח"ש מאז 2018. לא קשה להבחין כי המחלקה לחקירות שוטרים תחתיה מתנהלת בצורה תמוהה, בואכה שערורייתית. את אחד משיאי המחדל אפשר לסמן סביב פרשת מות הנער אהוביה סנדק ז"ל. הנער בן ה־16 נהרג בהתהפכות רכב בבנימין, במהלך מרדף משטרתי. סביב האירוע עלו טענות כי הרכב המשטרתי ניגח את רכב הנערים, אך נדמה כי במח"ש לא עשו כל מאמץ להגיע לחקר האמת. בר־מנחם אסרה על חוקריה לזמן לחקירה ארבעה שוטרים, למרות ההנחה שייתכן כי היו מעורבים באירוע. רק כעבור כמה ימים, ובעקבות לחצים, זומנו הארבעה לחקירה שלא הניבה דבר. בסדרה של תירוצים התחמקה בר־מנחם מהחקירה, למרות חוק ברור שמסמיך אותה לעשות כן.

השוטרים שהיו מעורבים בתאונה שלחו מאוחר את הדו"ח, וריח רע של תיאום גרסאות עלה. שוטר אחד שהעז להתראיין על המקרה - נעצר, נחקר ונשלח למעצר בית. בר־מנחם גם רצתה לחקור את העיתונאי קלמן ליבסקינד שהעז לכתוב על כך, אבל היועמ"ש עצר אותה.

אותה בר־מנחם פעלה עכשיו ביעילות מרהיבה כשהחליטה לזמן מיידית לחקירה תחת אזהרה את שני שוטרי מג"ב. כנראה מישהו בפרקליטות ובמח"ש, אולי בר־מנחם עצמה, נבהל מגל הביקורת הציבורית, והוציא הודעת הבהרה שזה "נוהל שגרתי וקבוע". מח"ש מקיימת הליך בדיקה וחקירה בהתאם לנסיבות בכל מקום שבו אזרח נהרג כתוצאה מירי שוטרים, סיפרו לנו. זו, כמובן, לא האמת. בפיגוע שבו נהרג אלי קיי לפני כשבועיים, חוסל המחבל. אף אחד לא חקר באזהרה את השוטרים שחיסלו אותו. מדוע? הרי זה הנוהל. כך קרה גם באירועי טרור נוספים שהתרחשו בחודשים האחרונים בירושלים. השוטרים שפעלו כנדרש העידו, אך אף אחד לא העז לחקור אותם באזהרה ולקחת את נשקם.

אז מה קרה לבר־מנחם? ככל הנראה היא נלחצה מסרטון קטוע שפרסם פלשתיני, שבו רואים רק את חלק החיסול. היא לא חיכתה לסרטון המשטרתי שהציג את כל האירוע, דקות ספורות לאחר מכן. היא ירתה, עם אצבע קלה על הדק החקירה, ושכולם מסביב ירקדו לפי החליל שלה. זו מקצועיות? זו אחריות ציבורית? זה שיקול דעת? לחקירה באזהרה ולהחרמת נשק יש משמעות ציבורית אדירה. יש בכוח החלטה כזו לעלות בדם בעתיד, כשלוחם או לוחמת יחשבו פעמיים יותר מדי לפני שיפעלו מול מחבלים.

בר־מנחם, זו שמובילה את מח"ש בשנים האחרונות, חזקה על חלשים. על הורים ששכלו את בנם בן ה־16 ורוצים, בצדק, תשובות וחקירה אמיתית. על לוחמים שנתונים להחלטותיה. על כל מי שלא באמת צריך. מח"ש חשובה מכדי שנפקיר אותה. שר המשפטים גדעון סער צריך לזמן את בר־מנחם ולהראות לה את הדרך החוצה/