הערב תקבל המכינה הקדם־צבאית לבנות דתיות "צהלי" את פרס בגין (גילוי נאות: אני אחד מחברי ועדת הפרס). מדובר בלא פחות מאשר בהכרה ממלכתית, וחשוב לא פחות מכך - על שמו של מי שממותג פוליטית כמייסד המחנה הלאומי, על חשיבות פועלה: עידוד נערות מן הקהילה הדתית־לאומית להתגייס לצה"ל.
מה שנתפס טריוויאלי לעין חילונית, לא היה - וספק אם עדיין כזה - בחברה הציונית־דתית. כדי להבין זאת, יש לחזור ל"תעמולת הנגד" שנערכה בראשית הדרך על ידי שלל ארגונים חרד"ליים, שיצאו במימון חסר תקדים בקמפיין חוצות תחת הכותרת "מצילים את צה"ל - עוצרים את השירות המשותף". הקמפיין יועד לעצירת יישום פקודת "השירות המשותף" - זו שהפכה את צה"ל לכזה המאפשר את שיבוצן של בוגרות מכינת "צהלי" לאורכו ולרוחבו של הצבא. בשלל שלטים, חוברות, סרטוני רשת ומודעות, כנסים וימי עיון - הובהר כי מצבו העגום של צה"ל במילניום הנוכחי הוא תוצר של גיוס הנשים, כאילו שבגינן הוא "שכח מה זה לנצח את האויבים".
ארגונים שמרניים חרחרו את תחושת המרירות סביב מצבו של צה"ל, וניסו להעביר את המסר שלפיו העובדה שהצבא מתקשה להתמודד עם ארגוני טרור, נמנע מתמרון ומעדיף התמודדות אווירית בלבד, מאלץ את החברה הישראלית "למגן עצמה לדעת" ולחוש מושפלת ומובסת אחר כל מערכה, מחפש תמונת ניצחון במקום הכרעה ומזמן כבר לא מייצר הרתעה - תלך ותחריף ככל ששילוב הנשים בתפקידי הלחימה יתקדם. וכפי שהמחשתי במחקריי עם ד"ר דנה מסד - היה זה מסר לבנות הקהילה הדתית־ציונית פנימה: "דעו כי אינכן מתגייסות על מנת לתרום לביטחון המדינה, נהפוך הוא, בגיוסכן תהיינה אחראיות על ניצחון חמאס במערכה הבאה".
התעלול הרטורי השטחי הזה לא תפס. נערות הציונות הדתית ערניות דיין על מנת לדעת שבמלחמת לבנון השנייה, כמו במבצע שומר החומות, לא נשים פיקדו בצה"ל כשהיו מי שהעניקו לארגוני טרור קיקיוניים ניצחון על מדינת ישראל. ממש כמו שלא נשים נמנעו מלהורות לחטיבות שריון לשעוט לעבר מפקדות חמאס ולמוטטו. אף לא נשים היו אמורות לבצע את הפקודה אם היתה ניתנת. המובסות הישראלית קשורה לתהליכי עומק בחברה הישראלית ובמנהיגות הישראלית (כמו רגישות לנפגעים, התמכרות לטכנולוגיה, חשש מאגי מלוחמה קרקעית), ודווקא כניסת אוכלוסיות חדורות מוטיבציה, שגיוסן מובל מתוך תשוקה טהורה (כמו בנות צהלי), גם אם היא מכילה את מוטיב ה"נראה להם" (לכל מי שפקפקו ביכולותיהן), היא אחת הסיבות הנכונות לשלבן בכל תפקיד הולם. כמו כן, יש לזכור כי קמפיין נמוך זה, יותר משהתבסס על שנאת נשים, ביטא פחד מנשים - וזה כבר להתייחסות שר החינוך, ולא שר הביטחון. אפרופו שיטת הזרמים ותקצוב המוסדות והישיבות ופני החברה הישראלית לאן.
מכינת צהלי היא אחת המהפכות המשמעותיות שהתרחשו כאן. הגיוס לצה"ל הוא המקום שבו כל אזרח זוכה בהון חברתי, טכנולוגי, מנהיגותי ולמעשה - ישראלי. על כן, חשיבותה של מכינת צהלי אינה רק בכך שהביאה לנערות הציונות הדתית את בשורת הצבאיות, אלא בכך שחשפה בפניהן את בשורת הישראליות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו