חולשת הדעת והחולשה המבצעית
חולשת הדעת הצבאית בשורה של החלטות מובילה לחולשה מבצעית, וחוזרת אלינו בדמות הידרדרות הביטחון הלאומי • ייתכן שחלק מהבעיה היה נפתר אם היה צה"ל מפוקח יותר על ידי הכנסת
,עודכן
0השמעה
השבחים שהעניק כותב שורות אלו מעל לבמה זו למבצע שומר החומות התבררו בדיעבד יותר כמשאלות לב. המבצע רק חיזק את כושר העמידה של הטרוריסטים, שכבר מזמן אינם מתרגשים מהפצצות ומהפגזים שצה"ל נוהג להתפאר בדייקנותם וביעילותם. במטכ"ל צה"ל יודעים היטב שלא ניתן לגרום לאויב לוותר על רצון הלחימה רק באמצעות אש, כמו שגם ספירת גופות חלליו לא תביא אותו להפסקת האש עם ישראל. כך גם הפלת רבי־הקומות שהפכה לשגרה, אין בה כדי ליצור תחושת חוסר אונים בקרבו. מה, אם כן, מניע את צה"ל למחזר את כישלונותיו פעם אחר פעם? מהי "רוח צה"ל" האמיתית של ימינו אלה?
דבריו של ראש אט"ל היוצא, יצחק תורג'מן, על הימנעות צה"ל מלהניע כוחות בנחל עירון (ואדי ערה) במלחמה עתידית, הם ככל הנראה הביטוי המיטבי להלכי הרוח המכוונים בפועל את מעשי הצבא. מי שפוסלים מראש הנעת כוחות למלחמה עתידית בציר תנועה ראשי מחשש להפרעה מצד השכנים הערבים, הם אלה שכבר ויתרו על 300 מטר ההפרדה בין מפגיני עזה לבין החומה שבה עמד הצלף שנהרג בירי מאקדח. הצבא המקשה על חייליו ביהודה ושומרון לפעול מול פורעים ערבים (ויהודים התומכים בהם) - הוא שקידם את הקמת היחידות המעורבות, שיעילותן הקרבית הירודה מוכרת לכל מי שיבדוק את נתוני האמת על אודותיהן. נדרש לארגון רק עוד ויתור מקצועי קטן כדי לאמץ את הרעיון שלאורו ניתן להפעיל טנק לאורך זמן על ידי נשים בלבד. על פי צה"ל, המענה לחוסר היכולת המוכחת של הטנקיסטיות להפעיל טנק בלחימה ממושכת, הוא הצבתן למשימת "שמירת גבולות". כאילו שמישהו יכול להתחייב לכך בשעת במבחן, העלולה תמיד להתרחש בפתאומיות.
אותה חולשה מתבלטת בהפסקת אימונים בגין חדירת בלתי מורשים לשטחי האימונים וגניבת הנשק והציוד מצה"ל. סדר עדיפויות בלתי מבצעי היה גם זה שהביא לאישור "תוספת הרמטכ"ל" לגמלאיו, שגם כותב שורות אלה נהנה ממנה. אם צה"ל סובל מחסרון כיס, שלדבריו מביא אותו למוכנות חסרה ביום מבחן, יתכבד ויקצץ חלק, ולו קטן, מהתגמולים שהוא אישר לעצמו מתוך תקציבו שלו.
חולשת הדעת הצבאית מובילה לחולשה מבצעית, וחוזרת אלינו בדמות הידרדרות הביטחון הלאומי והוויתור הזוחל על הריבונות היהודית בכל חלקי הארץ. ייתכן שהמצב המתואר כאן יכול היה להיות שונה אם צה"ל היה מתנהל תחת פיקוח הדוק הרבה יותר מצד הרשות המחוקקת. אלא שזה שנים רבות אין הדבר כך. צה"ל מחזיק בבלעדיות במערך המודיעין, בגופי הערכת המצב ובגופי הביצוע. בהיעדרם של גופים אזרחיים מקבילים בתחום המודיעין והערכת המצב, שתפקידם עפ"י חוק הוא גם לפקח ולכפות על הצבא לבצע את הנדרש ממנו, אין לתמוה על כך שהארגון התבלבל ושכח את ייעודו. הממשלה הנוכחית מכנה עצמה "ממשלת השינוי". האם היא זו שתביא לשינוי ותחזיר את צה"ל לנתיב הנכון? מסופקני. שהרי יש בין מרכיביה כאלה הרואים ברכה בכל השלילה שהוצגה כאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו