"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

ההיסטוריה תשפוט את כישלון המשטרה

נחצה רף 100 הנרצחים בחברה הערבית • המספרים כבר לא מפתיעים - ובחברה הערבית ממתינים לרצח הבא • בתוך כך בחברה הערבית נולדה קונספירציה, לפיה אספקת אמצעי הלחימה מגיעה דווקא מזרועות הביטחון של ישראל

,עודכן
0השמעה
זירת הרצח בדיר אל־אסד, צילום: מישל דוט קום

חצינו את רף 100 הנרצחים בחברה הערבית.המספר הזה אמור להרעיד את האדמה במדינה, אמור להביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך במקרה שלנו זה לא בדיוק משנה; הקורבנות הם מהשוליים של השוליים, מהשוליים החברתיים, מהשוליים הגיאוגרפיים ומהשוליים הפוליטיים.

על פי הסטטיסטיקה, מספר הקורבנות הערבים הוא 107 - אם כוללים בחישוב גם אזרחים שנהרגו בידי כוחות הביטחון ואת תושבי מזרח ירושלים - אך בפועל הספירה של מקרי הרצח שמשטרת ישראל אמורה לטפל בהם מגיעה ל־100 קורבנות.

המספרים כבר לא מפתיעים, הם גם לא ירעידו אף אחד, העולם כמנהגו ינהג ובחברה הערבית ימתינו למקרה הרצח הבא. אולי יהיה כפול אולי משולש, אולי של אמא ליד ילדיה, אולי של אזרח תמים שעובר ברחוב או של צעיר שיושב בחיק משפחתו על המרפסת.

זירת הרצח הכפול לפני כחצי שנה בדיר אל אסד,צילום: דוברות המשטרה

כבר לא יודעים מהיכן יגיע הכדור הטועה או התועה או המכוון, מה שבטח יודעים הוא שחלק נכבד מאותם נשקים ובעיקר כדורים, מגיעים מצה"ל ומכוחות הביטחון, ומוזר מאוד שבצה"ל עדיין לא החלו לחקור את התופעה של זליגת הנשק לגורמים עברייניים. השאלה המתבקשת היא אם גם במקרה שבו הנשק והאמל"ח יזלגו לשטחי הרשות הפלשתינית, המצב ימשיך להיות ספירת קורבנות. התשובה די ברורה.

רבים מבין מקרי הרצח שאירעו בשנים האחרונות הם מקרים שידועים מראש, ורבים משלמים מחיר על נקמת דם, אך מדינה ריבונית שיש בה זרועות וגופים האמונים על ביטחונם של אזרחיה, אסור לה שתשלים עם המשך שפיכות הדמים.

זירת הרצח בנצרת,צילום: תיעוד מבצעי מד"א

אמנם ההיסטוריה עוד תשפוט את כישלונותיה של משטרת ישראל בהתמודדות עם תופעת האלימות בחברה הערבית, אך כבר עכשיו ברור שהיא נכשלה כישלון חרוץ בתפקידה ובתפקודה, ועל מי שמתווה או מכתיב ומוביל את המדיניות, לעצור לרגע ולחשב מסלול מחדש. בעיקר על המשטרה, שכל הכוח נמצא בידיה, לעשות כן.

בחברה הערבית ישנה קונספירציה, שנפוצה לאור מורכבות הקשר בין אזרחי המדינה הערבים לבין המדינה מאז הקמתה, ולפיה מי שעומדות מאחורי אספקת אמצעי הלחימה וכן הירי והגידול המדאיג בפשיעה הן זרועות הביטחון של המדינה. הדברים קיבלו חיזוק בעקבות התבטאויות של גורמים במשטרת ישראל, שטענו כי מרבית ארגוני הפשיעה הם משתפי פעולה עם השב"כ.

סלים חסארמה, הנרצח ה-100 מתחילת השנה,צילום: עמאר אסדי, ללא קרדיט

המשך אירועי האלימות, הרצח והפשיעה המשתוללים בחברה הערבית, ובעיקר היעדר כל יכולת הרתעה או יכולת למנוע המשך תופעה זו, גורמים בהחלט לאזרח הפשוט להאמין לקונספירציה שהשב"כ עומד מאחורי התופעה, במטרה לפורר את החברה הערבית ולהפוך אותה לחברה פושעת עם אנדרלמוסיה גדולה - כל זאת על מנת לגרום לגיוסם של הערבים לצבא ולכוחות הביטחון כמפלט וכסוג של הגנה.

בכל מקרה, הגעתנו כיום ל־100 קורבנות רצח, עוד בטרם סיימנו את החודש העשירי של שנת 2021, מעידה על תחזית קודרת וקשה לסוף השנה וגם לשנה הבאה, ולפיה לא הפשע ולא האלימות ימוגרו בשנתיים-שלוש הבאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר