כך הוחמצה הזדמנות חינוכית

גם לסצנה ישנה יש רגע של הולדת. את תמונת הסיום של הסדרה "החוג לאנגלית" (נטפליקס) נדמה שכבר ראינו באין־ספור סרטים בעבר: גיבורת הסדרה, מורה לספרות, יושבת עם תלמידיה ובצוותא הם מבקשים לפענח את סודותיו של שיר קצרצר. הרגע נראה כבנאלי, אבל אז זה מכה בך: במשך ששת פרקי הסדרה המתמקדת בסערות הפוקדות חוג לספרות אנגלית באוניברסיטה אמריקנית ממוצעת, לא הוצג, עד כה, דיאלוג חינוכי אחד. למרצים ולסטודנטים אין קשב לעסוק בספרות האנגלית עצמה וברוח האנושית שנלכדה בין דפיה. הם עסוקים במאבקי אגו, בבדיקת תקינותם הפוליטית של הטקסטים, ורק לספרות עצמה זמן לא נשאר. וכך, מיטיבה "החוג לאנגלית" לתאר מסגרת חינוכית שנשמתה התאדתה ממנה זה מכבר. בהיעדר מהות אמיתית, נותרה רק החזות, דאווין של לימוד ללא תוכן ממשי. ומה שנכון ביחס למצבה של הרוח באמריקה, נכון במשנה תוקף ביחס לישראל.

בחינת מהלכיו של משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים בעוד כמה ימים מעידה על האופן שבו רואים ראשיו את אופייה האמיתי של המערכת החינוכית. השרה אשר נאבקה עד כלות במתן חיסונים לתלמידים רק בשעת אפס, שכחה שעיקר תפקידה הוא לטפל במתרחש בכיתות מן השעה הראשונה ואילך. את עיקר מאמציה השקיעה השרה בפתיחת השנה במועדה ובכל מחיר (את המחיר הרפואי נשלם אנחנו). במקום לפעול לשיקומה של מערכת המתקשה לחזור לתפקוד תקין אחרי תקופת משבר בלתי נגמרת, להציע תוכניות לצמצום הנשירה הגוברת של התלמידים או לנסח היגד בעל ערך על אודות תפקיד ההשכלה בעידן של אי־ודאות, העדיפו במשרד החינוך להשקיע כסף ואנרגיה במקומות אחרים.

את מקומה של הלמידה תפסה מראית עין של למידה. שרשרת תשדירים במימון ממשלתי מבטיחה כי התלמידים יזכו ב"חמש שכבות הגנה" (מזכיר קצת פרסומת לטיטולים), ומתווה בלתי ישים, המזכיר יותר מכל מערכונים ישנים של "זהו זה", משווק כ"פתיחה בטוחה ומוצלחת של שנת הלימודים". באופן המזכיר את דרכי התמודדותה של הממשלה עם הגל הרביעי של הקורונה, בוחרים גם במשרד החינוך לעצום את העיניים ממש חזק, לפמפם בשורות חסרות כיסוי טבולות במוזיקת מעליות, להחזיק אצבעות ולקוות שהכל איכשהו יעבור. כמו גיבורים של סרטים מצוירים הם ממשיכים ללכת מעבר לתהום, אבל הנפילה היא בלתי נמנעת.

ההחמצה גדולה. המגיפה הנוכחית עשויה היתה לספק שעת כושר לשיח חינוכי על אודות חשיבותה של סולידריות חברתית בשעת מצוקה, על אודות תרומתו של המדע למיגור תחלואה ותרומתו של ידע למיגור בערות. אפשר להפוך את התזכורת שסיפקה לנו הקורונה על אודות ערכם וקדושתם של החיים שחדלו, בשנה וחצי האחרונות, להיות מובנים מאליהם, לנושא חינוכי מרכזי. אפשר היה לנצל את הסיטואציה הנוכחית לטובת הפעלת כיתות קטנות יותר, מהפכה שהמערכת משוועת לה זה שנים. במקום זאת אנו עתידים לקבל, החל מ־1 בספטמבר, מערכת חינוך חרדתית העסוקה יותר בבריחה מבשורת הבידודים ופחות בפענוח סודותיהם של שירים, פסוקים או משוואות מתמטיות. בהיעדרו של תהליך לימודי משמעותי, עם הספר עלול לגלות כי כל מה שנשאר ממנו זו רק הכריכה.