טרם יבשה הדיו מעל אותן תחזיות אופטימיות, ובדיעבד גם מופרכות, שלפיהן הממשל האפגני שכוננו האמריקנים בקאבול יצליח להחזיק מעמד מול הטליבאן. וכבר עולות על ידי אותם גורמים הערכות חדשות, ורודות כמו קודמותיהן, שהטליבאן בגרסת 2021 שונה בתכלית מארגון הטרור הרדיקלי ששלט שלטון חושך באפגניסטן בשלהי המאה הקודמת, ואף סייע לאל־קאעידה להוציא משטחה את פיגועי 11 בספטמבר 2001.
דוברי הטליבאן טורחים גם הם להדגיש כי למדו את לקחי העבר ומבטיחים שהפעם ינהגו בסובלנות כלפי נתיניהם. הם מתחייבים לכונן ממשלה רחבה, שבה יינתן ייצוג לכלל חלקי האוכלוסייה, ומבקשים גם להרגיע כי לא ירדפו את מתנגדיהם וכי למיעוטים ולנשים אין כל סיבה לחשוש מפניהם.
יש כמובן כלי תקשורת המתגייסים להדהד את המסר. ראשון בתור הוא "אל־ג'זירה", התומך האולטימטיבי של כל ארגון טרור רדיקלי אסלאמי: דאעש, חמאס וכיום טליבאן. אחריו עונים אמן גם כלי תקשורת מערביים לא מעטים, אשר ממניעים פוליטיים ואחרים צובעים בוורוד את המתרחש באפגניסטן ומקדמים תחזיות אופטימיות על התמתנות כביכול של הטליבאן. אבל סופה של האמת לצאת לאור. הדיווחים מאפגניסטן עצמה, להבדיל מהתחזיות ומהניתוחים המלומדים, מלמדים על משטר של אפלה וחושך המשליט עצמו על העם האפגני.
הפגנות ומחאות ברחובות מפוזרות באלימות ואף בירי, אנשי הטליבאן עוברים מבית לבית בחיפוש אחרי מתנגדיהם ובמקרים רבים מוציאים אותם להורג. ובינתיים, אף בלא הנחיה רשמית, הנשים נעלמות מן המרחב הציבורי ונחבאות בבתיהן. וזו רק ההתחלה.
יש, אכן, להניח כי הטליבאן למד משגיאות העבר, ודומה גם שהעצות שהוא מקבל מידידיו החדשים־ישנים, ובראשם קטאר ואף נשיא טורקיה ארדואן - שכבר התגייס להביע תמיכה בארגון - רק מחזקות אותו בהחלטתו להפגין מתק שפתיים כלפי חוץ וקשיחות מבית. וכך, הוא מפלרטט עם כוחות הצבא האמריקניים שעודם מוצבים באפגניסטן, נמנע מלתקוף אותם ואף מסייע בידם. הוא גם שולח מסרים בדבר רצונו בהכרה בינלאומית שתאפשר לו לקבל סיוע כלכלי ותמנע מתקפות צבאיות נגדו.
הרוסים, הסינים והאיראנים, המבועתים אף יותר מהאמריקנים מהאפשרות שבאפגניסטן ישלוט ארגון טרור רדיקלי, כבר קיבלו החלטה לחבק אותו ולאמץ אותו אל ליבם. לאלו ממילא לא היו אף פעם עכבות בנוגע לאופן שבו מתנהל משטר באשר הוא כלפי בני עמו מבית.
אבל גם מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, מעוניינות בעיקר ביציבות, במניעת טרור וכמובן בחסימת דרכם של פליטים מאפגניסטן לאירופה. זכויות נשים אינן מעלות או מורידות עבורן, ולכן בבוא היום גם הן עשויות למצוא את דרכן בחזרה לקאבול.
ובאשר לטליבאן עצמו - מעשיו מלמדים כי נותר כשהיה, ארגון רדיקלי המבקש להחזיר את המדינה שבה הוא שולט אלף שנים לאחור. הוא יכול היה להתמתן באינספור הזדמנויות בעבר, אבל עתה, משניצח במערכה ונותר בלא אויבים, אין לו שום סיבה לסור מדרכו. זה הרי אינו רק אמצעי פוליטי בעבורו להגיע לשלטון, אלא הזהות והמהות שלו שבלעדיהן אין לו קיום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו